שפת אמת שפטים- תרלגובמדרש אם אתה מטה הדין דע שמזדעזע העולם שהוא א’ מרגליו כו’. לכאורה מה שמטה הדין הוא דבר רע יותר. שהרי הדין הוא מקיים העולם א”כ הוא עיקר יותר והפשוט דאיתא כשיש דין למטה אין דין למעלה. ואיתא ראה הקב”ה שאין העולם מתקיים בדין שיתף מדת הרחמים. ונמצא ע”י שיש דין למטה מתעורר למעלה מדת הרחמים ומתבסם העולם. ופי’ המשפט והדין אינו לדיין בפרט. רק לכל איש ישראל ע”פ מ”ש הוי מרבה לחקור העדים שיצ”ט ויצ”ר הם עדים שכל א’ אומר שהאמת כדבריו. וכל מעשה שבא לפני האדם צריך לשופטו ולהבחין האמת ע”י ישוב הדעת שמהפך כ”ד עד שנתברר האמת. כי עדות ודעת הוא דבר א’ שע”י הדעת מתברר עדות אמת. ע”י שאינו ממהר לעשות מה שלבו חפץ. עד שנותן דעתו אל ההיפוך. כי שמא טוב להיפוך עי”ז מתברר האמת. וכשאדם שוקל ושופט כל דבר. זה נק’ שיש דין למטה. ובנ”י בכלל נקראים עדים שנבראו להעיד על הש”י. כמו דאיתא ששבת ובנ”י והתורה מעידין זה ע”ז. וכן איתא ה’ קנינים קנה הקב”ה שמים וארץ ישראל כו’. ובנ”י מעידין כי לה’ העולם ומלואו. ומקנין להשי”ת כל הבריאה. ועי”ז נקראו קנין. ולכך איתא כל האומר ויכלו נעשה שותף למ”ב. שבנ”י מעידין בשבת קודש על בריאת שמים וארץ. וגם כנ”ל שע”י המשפט צדק שיש בבנ”י לשפוט כ”ד עד שנתברר להם כי הכל מהקב”ה. עי”ז מעוררים מדת הרחמים ומתקיים העולם. וזה עצמו הפי’ שיתף עמו מדת הרחמים היא עבודת בנ”י שעלו במחשבה. וזה האומר ויכלו שמבין ששבת היא קיום העולם כמ”ש תכלית מעשה שמים וארץ. שסוף רצון הבריאה הי’ ע”ז. וקיום הכל הוא בחי’ שבת. לידע כי הכל מהשי”ת כנ”ל. גם פי’ תכלית שבשבת מתבטל הגשמיות והמעשים כולם פונים ומשתוקקין להתדבק למעלה במקור החיים מלשון כלתה נפשי. והאומר ויכלו שמבין ומעיד כי תכלית כל המעשים הוא. הוא נעשה שותף. שעי”ז יש דין למטה ואין דין למעלה. שמתעורר מדת הרחמים ומתקיים העולם. ובמד’ כי לזה המשפט צריך האדם לראות שלא יהי’ קרוב ונוגע כענין שוחד יעור שע”י שחשובים בעיניו חמדות עוה”ז. אינו יכול לראות האמת. ולכן כפי מה שמרחק עצמו מגשמיות יוכל לראות האמת:
ניתן להקדיש שיעור זה עבור יקיריכם,
לחצו כאן
