שפת אמת לפרשת שלח לך- תרמגבפרשת ציצית אמרו חז”ל שקולה מצות ציצית ככל תרי”ג מצות כמ”ש וזכרתם את כל מצות ה’ כו’. והענין כי הד’ כנפות רומזים לתכלית וסוף ושורש המלבוש שהוא דביקות האדם בשורש נשמתו וע”י מצוה זו יכול לדבק בשורשו וכפי רצון האדם לזכור תמיד התכלית שהיא לעשות מצות השי”ת. וברש”י כנפי בגדיהם רומז למ”ש ואשא אתכם על כנפי נשרים. דהנה כתיב וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים פי’ בזוה”ק חמשים שערי בינה. בנ”י הם השבטים בני ישראל ממש וזכו לעלות חמשים מדריגות [דכ’ אעלך גם עלה לרבות עליות השבטים]. וי”ב שבטים לכ”א נ’ מדריגות הם ת”ר. וכן כל כנ”ף עולה ק”נ והוא רומז לדגל שהוא ג’ שבטים. וד’ כנפות ד’ דגלים י”ב שבטים. וזה הרמז כנפי נשרים נשרי”ם גי’ ת”ר. וכן כל מנין ישראל הם ת”ר אלף. וכ”כ ויסעו בני ישראל מרעמסס כו’ כשש מאות כו’. וע”ז כתב רש”י בפסוק ואשא אתכם על כנפי נשרים שנסעו מרעמסס לסוכות ק”ך מיל ע”ש. כי כל ענין המצות המה תרי”ג שערים ודרכים ונתיבות איך להתדבק בו ית’ ובהתורה. וכל אלה הדרכים השיגו בזכות האבות והשבטים. ולכן הד’ כנפות שהם ת”ר והי”ב חוטי לבן שהם עיקר כח השבטים בעצמם כי הנ’ שערים הם התפשטות כל שבט. והי”ב המה עקרים. והחוט תכלת הוא אחדות אחד של כל השבטים והוא רומז לשבט לוי. [ובמ”א יבואר מזה עוד בס”ד] וס”ה הם התרי”ג מצות וע”ז אמר הכתוב ואבא אתכם אלי בכח הכנפי נשרים כנ”ל. וכמו שכתוב בפרשה אני ה”א אשר הוצאתי כו’ להיות לכם כו’. וז”ש וזכרתם את כל מצות היינו שיש שורש תרי”ג מצות בכל איש ישראל וע”י מצוה זו יכולין לזכור ולעורר השרשים כנ”ל:
ניתן להקדיש שיעור זה עבור יקיריכם,
לחצו כאן
