בפסוק אחרי הכותו כו’ כבר כ’ בשם מו”ז ז”ל כי קודם איבוד אותן הרשעים לא הי’ יכול לפרש אלה הדברים וביאר עוד קליפת סיחון מלך חשבון הוא מחשבות הרעות היפוך בחי’ ת”ש ראש. ועוג באדרעי היפוך תש”י לשעבוד הכח והלב אליו ית’ עכ”ד. ונראה שכמו בפרט כל אדם אחר והי’ כו’ לאות על ידך כו’ בין עיניך למען תהי’ תורת ה’ בפיך. שצריכין מקודם לקשור היד והמוח. ובוודאי יש במקום הזה עיכובים שע”ז נתן לנו הקב”ה סיוע במצות התפילין. כמו כן בכלל לא הי’ יכול להתגלות באור התורה שבע”פ עד שהכה מרע”ה אלה הקליפות. וכ’ עליהם כי לעולם חסדו שהם חסדים הנצרכים בכל יום לכל עובד ה’. וכ’ ונקח כו’ א”הא מיד שני מלכי האמורי כו’ שסיחון ועוג שמרו ארץ כנען כו’. והענין הוא כמ”ש במ”א ע”פ והאבן גדולה ע”פ הבאר שהוא האבן שביקש עוג לזרוק על מחנה ישראל כדאיתא בגמ’ עקר טורא כו’ והיא קליפה גדולה שמתנגד (לכלל) [*לכל] כלל מחנה ישראל דכמו דיש בנין באותיות התורה שהוא סוד א”י ובהמ”ק שזה הבנין ניתן לבנ”י לבנות. כמו כן לעומת זה אית בנינא דשיקרא והבלים. לכן היו צריכין בנ”י לסתור מקודם אלה הבנינים שבנו הרשעים להיות מסך מבדיל שלא יכלו בנ”י לבנות באותיות התורה עד שאיבדו אלה הבנינים דתהו כנ”ל. וכמו כן ממש נמצא בכל איש ישראל איזה חלק בנין מאותיות התורה ששייך אליו רק שצריך מקודם לסתור בנין הבלים שהקדים היצה”ר שבא מקודם. ובהסיר ההבלים וע”י תש”י וש”ר שמשעבד הגוף והמוח אז למען תהי’ תורת ה’ בפיך. וכמו כן הי’ בכלל בנ”י כמ”ש:
ניתן להקדיש שיעור זה עבור יקיריכם,
לחצו כאן
