בית המדרש

חפשו שיעור

רבני הישיבה

הנושאים

עוד באותו נושא

שלום המגיע על ידי ברכה | שפת אמת לפרשת נשא- תר”נ | ט סיון תשפ”א

ט״ז סיון תשפ״א

שפת אמת נשא- שנת תרנבענין ברכת כהנים. דאיתא אין כלי מחזיק ברכה אלא שלום. ולכן כתיב ויברך כו’ את יום השביעי שבת שנקרא שלום ומיני’ מתברכין כל שיתא יומין. ולא נתן הקב”ה ברכת כל יום ביומו כי אין מחזיקין ברכה ימי המעשה רק השבת שהוא שלום. ואיתא בזוה”ק מאי טעמא לא אשתכח מנא בשביעאה דכל ברכאין בי’ תליין כו’ ע”ש. וכבר נתבאר בדברינו בכמה מקומות כי הברכה תליא בשורש נקודה פנימיות ועקרית שלמעלה מהתלבשות הטבע וגשמיות. והיא הנקודה שנק’ שלום כי בעוה”ז חסר השלימות. ולכן הכהן שאין לו חלק ונחלה. לו נמסר הברכה. כמו השבת ממש דלא אשתכח בי’ מנא ולו נמסר הברכה. וכן הוא בעולם שנה נפש שיש לכולן נקודה פנימיות רוחניות והיא מתפשטת ממדריגה למדריגה עד הגשמיות שלפנינו. וביהמ”ק וירושלים הוא שורש שלימות העולם ומשם יוצא הברכה לכל המקומות כמ”ש בכל המקום אשר אזכיר כו’ שמי כו’. ובנ”י שלימות הנפשות ונק’ השולמית ושלימות שלהם הכהנים וכ’ ושמו את שמי כו’. שהברכה ע”י הכהנים ששמו שמו ית’ על בני ישראל. ומהם יצא הברכה לכל הנפשות. ושבת שלימות הזמן ונק’ שלום שמא דקוב”ה וממנו יוצא הברכה לכל הזמנים. אכן צריכין לבטל הכל אל הנקודה הנ”ל. ולבטל כל הימים אל השבת. וכ”כ כה תברכו כו’ אמור להם. כד יימרון להון. היינו שבנ”י יתבטלו אל הכהנים ויאמינו כי בהם שורש הברכה. אמירה לשון חיבור ודביקות כמו האמרת והאמירך. וע”י הדביקות יכולין להתברך מהם כנ”ל:

הקדישו שיעור זה

ניתן להקדיש שיעור זה עבור יקיריכם,
לחצו כאן

שתפו שיעור זה:

הצטרפו לקבלת השיחה השבועית

כל שבוע - אצלכם במייל

דילוג לתוכן