שפת אמת- פרשת וארא – תרלובפסוק והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים כו’. אמו”ז ז”ל פי’ שבנ”י עצמם לא יוכלו לסבול תאות מצרים. וזה קצת גאולה. וכן פי’ מ”ש וימת מלך מצרים ויאנחו שזה הי’ התחלת גאולה מה שהרגישו מרירות הגלות ע”ש ודפח”ח. ויש עוד לפרש כי בוודאי אם היו בנ”י דבקים בשורשם כראוי. אין אומה ולשון שולטת עליהם. כי דביקות ישראל במקום שאין שם מגע נכרי כלל. כמאמר חלק ה’ עמו. אך כשבנ”י נופלים ח”ו ממדרגתן. נק’ שהם תחת סבלות מצרים. הוא מקום שיש מגע שאר האומות. והכלל כי חסד השי”ת מגיע על כל הנבראים. כמו שכתוב עולם חסד יבנה. לכן צריכין בנ”י לזכות בדין ובמשפט. ובמקום המשפט אין זכות לאומות. וזה הי’ ישוב על תרעומת (בנ”י) [מרע”ה] למה הרעותה כו’. והי’ התשובה כי צריכין לסבול כדי שיהי’ הגאולה במדת הדין כמ”ש לעיל אך לא היו יכולין לקבל כמ”ש ולא שמעו כו’ ושיתף הקב”ה מדה”ר. ואפשר זה עצמו שותפות אהרן שהוא איש חסד. ובאמת כפי הנהגת בנ”י למטה. כך מתנהגין בשמים עמהם. וכפי מה שלא היו סובלין כלל זהמת מצרים. כך היו דבקים באותו מקום שאין שם אחיזה למצרים. רק שהיו בלתי מתוקנים והי’ להם צד לסבול תאות מצרים. כמו שכתוב במדרש הי’ קשה להם לפרוש מעבודה זרה. לכן היו תחת סבלות מצרים כנ”ל. וע”ז נאמר והוצאתי אתכם כו’ וב’ הפירושים א’ כנ”ל:
ניתן להקדיש שיעור זה עבור יקיריכם,
לחצו כאן
