שפת אמת בא- שנת תרלאהחודש הזה לכם. ענין זה לגאולת מצרים. כי בגלות נחסר זה ההתחדשות. כמ”ש בפ’ ויקם מלך חדש ע”ש. ובשעת הגאולה דהיינו שנתברר שהכל חיות הש”י. ומזה בא התחדשות. כי חיותו ית’ יש בו התחדשות תמיד כמ”ש מחדש בכל יום תמיד. ופי’ תמיד בכל יום. רק מי ששוכח והוא תוך הטבע כ’ אין כל חדש כו’. אבל מי שנדבק בפנימיות חיות הש”י יש בו תמיד התחדשות. וז”ש החודש הזה לכם. שיכול כל א’ מישראל לעורר התחדשות זה ע”י אמונה שמברר בלבו שהכל מהש”י. וזה ההפרש בין שבת לר”ח. ששבת מעין עוה”ב קביעא וקיימא שאין הסתר. כמ”ש מתעברין מינה. ור”ח הוא להאיר ההתחדשות גם בימות החול. וזה תלוי בישראל כמ”ש לאל גומר עלי כו’. וז”ש רש”י ז”ל ובמד’ שנתקשה מרע”ה עד שהראה לו כזה ראה וקדש כו’. והלא לא נדבר אלא ביום כו’ עם חשיכה כו’. כי בחי’ מרע”ה הוא אספקלריא דנהרא בחי’ שבת. וזה ישמח משה כו’. אבל בחי’ חודש בדרך אמונה כנ”ל. והראהו עם חשיכה בין השמשות. וכ’ הזה להודיעהו כי ה’ ושמו אחד. ולפעמים צריך להיות דרך אמונה לעורר התחדשות כנ”ל:
ניתן להקדיש שיעור זה עבור יקיריכם,
לחצו כאן
