• גודל פונט
  • גוונים וקונטרסט

הגדילו יכולים למחות

י"ז טבת תשע"ח

לחצו כאן לשיעורים נוספים של הרב בן ציון אלגאזי

לחצו לשיעורים נוספים במסכת כתובות

דף מקורות לשיעור:

1) תלמוד בבלי מסכת כתובות דף יא עמוד א:

גמ'. אמר רב הונא: גר קטן מטבילין אותו על דעת בית דין. מאי קמ"ל? דזכות הוא לו, וזכין לאדם שלא בפניו,; מאי לאו דאטבלינהו על דעת בית דין! לא, הכא במאי עסקינן - בגר שנתגיירו בניו ובנותיו עמו, דניחא להו במאי דעביד אבוהון. אמר רב יוסף: הגדילו - יכולין למחות.

מתיב רבא, אלו נערות שיש להן קנס: הבא על הממזרת, ועל הנתינה, ועל הכותית, ועל הגיורת, ועל השבויה, ועל השפחה, שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו פחותות מבנות שלש שנים ויום אחד - יש להן קנס; ואי אמרת, הגדילו יכולין למחות, יהבינן לה קנס דאזלה ואכלה בגיותה? לכי גדלה. לכי גדלה נמי ממחייא ונפקא! כיון שהגדילה שעה אחת ולא מיחתה, שוב אינה יכולה למחות.

2) שיטה מקובצת מסכת כתובות דף יא עמוד א:

ובשיטה ישנה כתוב משכחת לה כגון שמיחתה מתוך י"ב עד לאחר שלש עשרה שנה ויום אחד. הראב"ד ז"ל.

3) שיטה מקובצת מסכת כתובות דף יא עמוד ארשב"א:

וז"ל הרשב"א ז"ל ואם תאמר והא אי אפשר לצמצם דהא משתגדיל יכולה למחות ומשהגדילה אינה יכול' למחות י"ל במוחה מתוך קטנות לאחר גדלות שלא גדלה שעה אחת בלא מחאה.

4) תוספות מסכת כתובות דף יא עמוד א:

לכי גדלה - וא"ת והלא כבר גדולה היא שהיא נערה כיון שהיא בת קנס ומפרש ר"י לכי גדלה ונהגה מנהג יהודית.

5) רבי עקיבא איגר מסכת כתובות דף יא עמוד א:

תוס' ד"ה לכי גדלה. וא"ת והלא כבר גדולה. עיין נדה מד ע"ב תוס' ד"ה שלשים יום.

6) תלמוד בבלי מסכת נדה דף מד עמוד ב:

מתני'. בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה.

7) תלמוד בבלי מסכת נדה דף מד עמוד ב:

גמ'. ת"ר, בת ג' שנים מתקדשת בביאה - דברי רבי מאיר, וחכ"א: בת ג' שנים ויום אחד. מאי בינייהו? אמרי דבי רבי ינאי: ערב ראש השנה איכא בינייהו. ור' יוחנן אמר: ל' יום בשנה חשובין שנה איכא בינייהו. מיתיבי, בת ג' שנים, ואפי' בת שתי שנים ויום אחד מתקדשת בביאה - דברי רבי מאיר, וחכמים אומרים: בת שלשה שנים ויום אחד.

8) תוספות מסכת נדה דף מד עמוד ב:

והיכי דייק מסיפא דמתני' דרישא נמי ר"מ כיון דמציעתא לא אתיא כוותיה וי"ל דלאו ממש ר"מ היא קאמר אלא דדייק דתנא דההוא פירקא סבר דקטנה אין לה קנס כדקתני בסיפא וא"כ נערות נקט לאפוקי קטנות ורבא דפריך בפ"ק דכתובות (דף יא.) הגיורת יש לה קנס יהבינן לה קנס דאזלה ואכלה בהיותה נכרית אלמא סבר דמתני' סבר דקטנה יש לה קנס היינו משום דסבר כיון דהך בבא דגיורת לא אתיא כר' מאיר במאי דנקט שלש שנים ויום אחד אם כן גם לענין דקטנה יש לה קנס אתיא כרבנן וה"ה דפריך בפ' ד' וה' (ב"ק לח:) ממתני' דאלו נערות (דף כט.) דקתני כותית יש לה קנס לרבי מאיר אף על גב דההיא דגיורת לא אתיא כר"מ מ"מ כיון דסתם מתני' ר"מ היא מאי דמצינן לאוקומי כוותיה מוקמינן.

9) חידושי הרשב"א מסכת כתובות דף יא עמוד א:

יהבינן לה קנסא דאזלא ואכלה בגיותה לכי גדלה, האי לאו עיקר פירוקא הוא דרבא נמי הכין משמע ליה דהא נערות קתני וכדדייקינן עלה לקמן נערה אין קטנה לא ולא קשיא ליה לרבא אלא דלכי גדלה נמי ממחיא ונפקא, אלא שיטפא היא דאגב דשני' הכי בקושיא דאביי אזיל ומשני בהא נמי הכין, אי נמי י"ל דעיקר פירוקא הוא ורבא אליבא דרבנן קא מקשה דסבירא להו דיש קנס במקום מכר דנערה ואפילו קטנה במשמע ולמישאל אי אמר רב יוסף אפילו לרבנן, ובתר דפריק לכי גדלה אקשינן דאפילו לר' מאיר איכא למיחש דילמא ממחיא ונפק.

10) פסקי רי"ד מסכת כתובות דף יא עמוד א:

 בב"ד ואפילו ידינו תקיפה, ואם קידש אשה משמיחה אינה צריכה גט להיות כיש' משומד309. ודוקא שלא הגיעו לכלל שתי שערות, אבל אם הגדילו ולא מיחו שוב אין יכולין למחות, ואם מיחו הרי הם כישראל משומד וקידושיו קידושין. והגדילו דרב יוסף לאו דוקא שבאו לכלל עונשין אלא שבאו לכלל דעת ועדין לא באו לכלל עונשין.

11) בית הבחירה (מאירי) מסכת כתובות דף יא עמוד א:

ואף לכשהגדיל באותה שעה שנעשה גדול והיא שעה ראשונה של תחלת ארבע עשרה לזכר יכול למחות ואם קדש באותה שעה ומיחה אינה צריכה גט.

12) רש"י מסכת נזיר דף כט עמוד ב:

ור' יוסי ברבי יהודה סבר מופלא הסמוך לאיש מדאורייתא - נדרי מעליא הוו וכיון דמדאורייתא נפיק ליה מרשותיה דאב תו לא חיילי עלויה נדרי דאב איש הוי מבן י"ג שנה ולא בפחות שלא מצינו בכל התורה שיהא קרוי איש בפחות מבן י"ג אבל בבן י"ג מצינו שקראו הכתוב איש כדכתיב (בראשית לד) ויקחו שני בני יעקב שמעון ולוי איש חרבו וגמירי שמעון ולוי בההיא שעתא בני י"ג שנה הוו והרוצה לחשוב יצא ויחשוב.

13) תוספות מסכת סנהדרין דף סט עמוד א:

לקטנה בת י"ב שנה ויום אחד ולקטן בן י"ג שנה ויום אחד בדורות הראשונים שהיו ממהרים להביא שערות היה זמן גדלות מקודם הרבה.

 

 

בידוע שאין לו גואלים - וא"ת דמשמע דקטן בידוע שאין לו גואלים משום דאינו מוליד וכן בפ' אין בין המודר (נדרים דף לה:) זאת תורת היולדת בין גדולה בין קטנה ופריך קטנה בת לידה היא מאי קושיא הא אמרינן לקמן בשמעתין דורות הראשונים היו מולידין בח' שנים ויש לומר דאף ע"פ שבדורות האחרונים נתנו חכמים סימן להבאת שערות

14) שו"ת הרא"ש כלל טז סימן א:

וששאלת מאין לנו דבן י"ג שנה ויום אחד הוא בר עונשין אבל פחות מכן לא, דע כי הל"מ =הלכה למשה מסיני= הוא והוא בכלל שיעורין חציצין ומחיצין שהן הלכה למשה מסיני, דשיעור וקצבה לכל דבר נתן למשה בעל פה. וכן ההיא דבת שלש ביאתה ביאה פחות מכן לא. וכן בן ט' ביאתו ביאה ולא פחות. וכן סריס שהוא קטן עד כ' שנה הוא אז גדול אם נולדו בו סימני סריס ואם לא נולדו בו סימני סריס הוא קטן עד ל"ו שנה. כל אלו הלכה למשה מסיני הן. נאם אשר בן ה"ר יחיאל ז"ל.

15) שו"ת מהרי"ל סימן נא:

אלא העיקר מכח הילכתא כמו כל שיעורין דהילכתא נינהו וכן בן ט' לביאה ובן י"ב לנדרים וי"ג לעונשיםיא ועשרים לשערות ול"ו דהוי רוב שנותיו לסריסות, ובאשה בת ג'  ובת י"א כל הני הילכתא נינהו ככל שיעורין דאורייתא.

החי

 

16) רמב"ם הלכות מלכים פרק ט הלכה י:

וכן חייב על אבר מן החי, ועל בשר מן החי בכל שהוא, שלא ניתנו השיעורין אלא לישראל בלבד, ומותר הוא בדם מן

17) שו"ת חתם סופר חלק ב (יורה דעה) סימן שיז:

הנה זה לי איזה שנים נשאלתי מרב א' אמ"ש הרמב"ם פ' יו"ד /י'/ מהל' מלכים הל' ב' וז"ל ולעולם אין עונשי' מהן לא קטן ולא חרש ולא שוטה לפי שאין בני מצות עכ"ל והוקשה לו הא לעיל בפ"ט הל' ט' כ' שלא נתנו השיעורים אלא לישראל לבד עכ"ל וכבר כ' הרא"ש בתשובה דזמן גדלות לבת י"ב ולבן י"ג שנה והבאת שערת /שערות/ ושיעורן הכל בכלל שעורין שנאמרו הלכה למשה מסיני וכיון שאין שיעורין לב"נ =לבן נח= מ"מ יפטר הקטן.

והשבתי דודאי אין שום סברה לענוש לתינוק בן יומו והרי אנוס פטור גם בב"נ כמ"ש רמב"ם שם וקיי"ל פיתוי קטנות אונס הוא  אלא קטן שהגיע לפלגות ראובן גדולי חקרי לב ואפ"ה בישראל הל"מ =הלכה למשה מסיני= שאין מעשיו כלום עד שיביא ב' שערות אחר שנותיו ואז אפי' אין שכלו זך שאינו יודע להפלות כל שאינו שוטה שאינו מקרע כסותו וכו' הרי הוא גדול לכל דינו.

ואמנם ב"נ דלא ניתנה להם שיעורים כל ששכלו שלם כראוי וכעין בב"ב קנ"ה ע"ב דמסברו ליה ומסבר הוה גדול ופחו' מזה הוא קטן וע"ז כ' רמב"ם שאינו נענש על פיתויי אונס הוא וזה אמת ברור לפע"ד.

18) מנחת חינוך פרשת אחרי מות מצוה קצ:

לה היא אמו ואם בא עלי' צ"ע כי רק החצי הוא חייב וכבר עוררתי ע"ז כ"פ:

(ה) אבל חילוק יש כו'. נראה לפי עניות דעתי בעזרת השם יתברך ברור דעוד יש חילוק גדול בענין העריות בין ישראל לב"נ דהנה מבואר בתשובת הרא"ש הובא בת"ח פ"ה דאבות בהא דבן י"ג נעשה בר מצוה ותינוקת בת י"ב ובת ג' לביאה ובן תשע וכל המבוארין במשנה דנדה פ' יוצא דופן הוא בכלל השיעורין שהם הל"מ וכ"ה בפ' י"ד גבי עובדא דר"ע וא"כ כמו שמבואר בר"מ ה' מלכים דעל אמ"ה חייב ב"נ בכ"ש וכן גזל דהשיעורין לישראל נאמרו ולא לב"נ א"כ כאן נמי אם קטן ב"נ בא על אמו או על שאר עריות והי' פחות מבן ט' או שהיא פחותה מבת ג' מ"מ נהרגין אם א' מהם גדול ול"ד גדול בן י"ג דגם זה הל"מ ול"ש בב"נ רק אם הוא בר דעת והא דמבואר בר"מ דקטן שעבר על א' מן המצות שלו שאינו נהרג אין כוונתו קטן קודם יג"ש והבאת שערות רק אם הוא קטן לפי אומדן דעתו שאין לו דעת ע"כ אין עונשין ולפ"ז אפי' קטן פחות מבן ט' ובא על הגדול' אם הקטן אין בו דעת מ"מ היא נהרגת לא כמו ישראל דפחות מבן ט' אין ביאתו ביאה כלל ואם הוא בר דעת נהרג ג"כ וכן אם ב"נ בא על אחותו אפי' פחות' מבת ג' או על אשת חבירו מ"מ נהרג דלגבי ב"נ אין נ"מ לפחות מבן ט' ופחות מי"ג ופחותה מבת ג' שכל הדינים הללו הם בכלל השיעורין ואין ענין לב"נ.

 ובזה ניחא לי מאוד ד' הר"מ שכ' בה' מלכים דב"נ נהרג על הזכר אפי' קטן וכ' הכ"מ דנראה מדבריו דאפי' על פחות מבן ט' וחלוק הוא מישראל בזה והניח בצ"ע מאין יצא לו להר"מ ד"ז. ולדידי הדבר פשוט דכל השיעורין הללו אינם לב"נ. אך מכל מקום צ"ע אמאי לא כ' הר"מ דין זה גבי עריות לפני זה דאפי' פחות מבן ט'  ופחותה מבת ג'. מ"מ נלע"ד דהדין אמת.

19) רדב"ז הלכות מלכים פרק ט הלכה ו:

וחייב על הזכור וכו'. וישראל אינו חייב עד שיהיה הנשכב בן תשע שנים ויום אחד ונראה טעמו של דבר דבישראל כתיב לא תשכב ואין שכיבה לבן תשע אבל בב"נ כתיב ודבק ולא בזכור וכל שנדבק עם הזכור נהרג עליו.

20) שו"ת מהרש"ם חלק ה סימן טז:

וע' במהר"ם שיק חאו"ח סי' ק"ץ מה שתי' עפי"ז הקו' מדינה בת יעקב דהיתה אז קטנה ומ"מ נענשו עלי' והביא מהרא"ש סוף גיטין בשם ר"ח דקטן שהגיע לפלגות ראובן הי' ראוי שיקרא גדול גם לדידן אלא דהללמ"ס משום לא פלוג נאמר ע"ש.

איך נענש יוסף דהא לא הי' אז בן כ' דבפחות ל"ה בן עונשין ביד"ש ע' ח"צ סי' מ"ט וגם קודם מ"ת הי' בן ק' בן עונש כמ"ש רש"י סו"פ בראשית וצ"ל משום שהי' בר חכים ולפי חכמתו הי' ראוי לעונש גם מקודם כד' הרא"ם וכמ"ש רבינו הגהמ"ח בספרו תכלת מרדכי פ' וישב וע' נח"ק שם וכ"ז אי דינו כב"נ אבל אי דינם כישראל בישראל אמרי' ל"פ כד' מהרי"ל.

ותירץ דוקא במה דמרבינן מן איש איש שנודרין כו' על כן דין (כל העם) [בני נח] כישראל כו', אבל במה דכתיב בפירוש גבי (כל עם) [בני נח] שפיר עונשין אף קטן שהגיע לכלל דעת כו' עיין שם בחתם סופר. וכהאי גוונא כתבו התוס' בסנהדרין (דף נ"ו ע"א) ד"ה ואליבא דר"מ כו', דכיון דכתוב גבי (כו') [ישראל] לא מחייבין (בכל עם) [בבני נח] יותר כו'.

 

 

21) נחל יצחק חושן משפט סימן ז:

בצמ"א

 

 




עבור לתוכן העמוד