מחלוקות הראשונים בקריאת מגילה + דיני פורים | שיעור כללי לפורים

1.תלמוד בבלי מסכת מגילה דף ד עמוד א

ואמר רבי יהושע בן לוי: חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום, שנאמר אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דמיה לי. סבור מינה: למקרייה בליליא, ולמיתנא מתניתין דידה ביממא. - אמר להו רבי ירמיה: לדידי מיפרשא לי מיניה דרבי חייא בר אבא: כגון דאמרי אינשי: אעבור פרשתא דא ואתנייה. איתמר נמי, אמר רבי חלבו אמר עולא ביראה: חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום, שנאמר למען יזמרך כבוד ולא ידם ה' אלהי לעולם אודך.

2.רש"י מסכת מגילה דף ד עמוד א

יזמרך כבוד - ביום, ולא ידום בלילה, והאי קרא במזמור ארוממך ה' כי דליתני דרשינן בפסיקתא במרדכי ואסתר והמן ואחשורוש, וקריאת מגילה שבח הוא, שמפרסמין את הנס, והכל מקלסין להקדוש ברוך הוא.

3.צפנת פענח הלכות מגילה וחנוכה פרק א הלכה י

 במש"כ אם החיוב דלילה ויום הוי ב' חיובים או רק חיוב אחד: ועיין יומא דף פ"א דמצריך קראי לעינוי דלילה ולעינוי דיום ובתו"י שם הקשו משבת אך באמת במכילתא פ' תשא מרבי מתרי קראי גם בשבת הלילה והיום וזהו גם הך מחלוקת דב"מ דף קי"א גבי שכיר שעות דלילה דגובה כל הלילה וכל היום אך מ"מ נ"מ דאף דאינו עובר רק עד שיעבור כל היום ג"כ אך אם עבר אז עובר למפרע גם על הלילה ונ"מ דעובר גם על לאוין של לילה

4.תוספות מסכת מגילה דף ד עמוד א

חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום - אומר ר"י דאף על גב דמברך זמן בלילה חוזר ומברך אותו ביום דעיקר פרסומי ניסא הוי בקריאה דיממא וקרא נמי משמע כן דכתיב ולילה ולא דומיה לי כלומר אף על גב שקורא ביום חייב לקרות בלילה והעיקר הוי ביממא כיון שהזכירו הכתוב תחילה וגם עיקר הסעודה ביממא הוא כדאמר לקמן (דף ז:) דאם אכלה בלילה לא יצא י"ח והכי נמי משמע מדכתיב נזכרים ונעשים ואיתקש זכירה לעשייה מה עיקר עשייה ביממא אף זכירה כן.

5.רא"ש מסכת מגילה פרק א סימן ו

 ואמר ר"י בן לוי חייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולשנותה ביום שנאמר (תהלים כב) אלהי אקרא יומם ולא תענה ולילה ולא דומיה לי. היה אומר רבינו תם ז"ל אף על פי שבירך זמן בלילה חוזר ומברך זמן אף ביום דעיקר קריאתה הוי ביום יותר מבלילה דהכי משמע לישנא דקרא אקרא יומם אף על פי שלילה לא דומיה לי וקראתי בלילה ביום תהא עיקר הקריאה וגם עיקר פרסומי ניסא הוא ביום בזמן משתה ושמחה ומתנות לאביונים ומשלוח מנות ותנן לקמן (דף כ ב) כל היום כשר לקרות את המגילה קתני וכל הלילה כשר לקריאת מגילה לא קתני(צ) לפי שאינה עיקר קריאה בלילה וקתני נמי (לקמן דף כ א) אין קוראין את המגילה ולא מוהלין ולא טובלין אלא ביום ומפרש בגמ' מנלן דכתיב והימים האלה ביום אין בלילה לא לימא תיהוי תיובתא דר' יהושע בן לוי וכו' ומשני כי קתני אדיום ומיהו מדקתני מקרא מגילה בהדייהו שמע מינה דעיקר מקרא מגילה הוי ביממא ועוד מדאמרינן לקמן (דף כא ב) מאי מברך מנ"ח ולא קאמר בלילה מברך מנ"ח וביום מ"נ כדקאמר גבי חנוכה יומא קמא מברך ננ"ח וכו' אלמא משמע דמנ"ח מברך ביום ובלילה ועוד שבני הכפרים שהיו מקדימין ליום הכניסה מסתמא ביום היו באים לשמוע את המגילה כשבאין לשמוע קריאת התורה אלמא שעיקר קריאתה ביום ואף על גב דהוה סלקא דעתא למיתנייה מתניתין דידיה ביממא מ"מ לא מיתוקם הכי:

6.רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק א הלכה ג

מצוה לקרות את ד כולה, ומצוה לקרותה בלילה וביום, וכל הלילה כשר לקריאת הלילה, וכל היום כשר לקריאת היום, ה ומברך קודם קריאתה בלילה שלש ברכות ואלו הן: בא"י אמ"ה אשר קב"ו על מקרא מגילה, בא"י אמ"ה שעשה נסים לאבותינו בימים ההם (ובזמן) [בזמן] הזה, בא"י אמ"ה שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה, וביום אינו ו חוזר ומברך שהחיינו,

7.מגיד משנה הלכות מגילה וחנוכה פרק א הלכה ג

ומברך קודם קריאתה בלילה וכו' על מקרא מגילה וכו'. פרק הקורא את המגילה עומד ויושב (דף כ"א) מקום שנהגו לברך יברך שלא לברך לא יברך ובגמרא לא שנו אלא לאחריה אבל לפניה חייב לברך ואמרו מאי מברך מקרא מגילה ושעשה נסים ושהחיינו. וכתב רבינו שכיון שבירך בלילה שהחיינו אינו חוזר ומברך ביום והרי זה כסוכה שכיון שבירך זמן בלילה אינו מברך ביום. אבל יש מן המפרשים שכתבו שעיקר הקריאה היא ביום ואף על פי שבירך זמן בלילה חוזר ומברכו ביום וכן נהגו בארצותינו:

8.תלמוד בבלי מסכת מגילה דף יד עמוד א

אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה: ומה מעבדות לחירות אמרינן שירה - ממיתה לחיים לא כל שכן? - אי הכי הלל נמי נימא! - לפי שאין אומרים הלל על נס שבחוצה לארץ. - יציאת מצרים דנס שבחוצה לארץ, היכי אמרינן שירה? - כדתניא: עד שלא נכנסו ישראל לארץ הוכשרו כל ארצות לומר שירה. משנכנסו ישראל לארץ לא הוכשרו כל הארצות לומר שירה. רב נחמן אמר: קרייתא זו הלילא, רבא אמר: בשלמא התם הללו עבדי ה' - ולא עבדי פרעה, אלא הכא - הללו עבדי ה' ולא עבדי אחשורוש? אכתי עבדי אחשורוש אנן.

9.רמב"ם הלכות מגילה וחנוכה פרק ג הלכה ו

ולא הלל של חנוכה בלבד הוא שמדברי סופרים אלא קריאת ההלל לעולם מדברי סופרים בכל הימים שגומרין בהן את ההלל, ושמונה עשר יום בשנה מצוה לגמור בהן את ההלל, ואלו הן: שמונת ימי החג, ושמונת ימי חנוכה, וראשון של פסח ויום עצרת, אבל ראש השנה ויום הכפורים אין בהן הלל לפי שהן ימי תשובה ויראה ופחד לא ימי שמחה יתירה, ולא תקנו הלל בפורים שקריאת המגילה היא ההלל

10.תלמוד בבלי מסכת מגילה דף כ עמוד ב

משנה. כל היום כשר לקריאת המגילה ולקריאת ההלל

גמרא. מנלן - דאמר קרא והימים האלה נזכרים ונעשים. לקריאת ההלל - דכתיב ממזרח שמש עד מבואו, (רבי יוסי)  [רב יוסף]אומר: זה היום עשה ה',

11.בית הבחירה (מאירי) מסכת מגילה דף ב עמוד א

אלא שמ"מ יש לגלגל על פירושם תביעות מצד אחר שאם בעיירות הם קורין תינח ביום שהם נכנסין בלילה שעברה מיהא מי קרא להם שהרי על כרחך מפני שאינן בקיאין אתה אומר כן ושמא תאמר שמבערב היו נכנסין ושאף בכל השנה דרכם בכך כדי להיות שם שחרית לקריאת התורה או לדין שהרי בית דין לא היו יושבין אלא עד חצי היום עדיין יש לומר נשים וזקנים מה תהא עליהם ודוחקים עצמם לפרש שהיו שולחים להם בקי מבערב וקורא להם במקומם לילה ויום ושמא תאמר א"כ ישלחו אותו ערב י"ד הואיל ויש להם להתבטל ממלאכתם ביום הכניסה נוח להם שלא יהיו צריכין להתבטל פעם אחרת או שמא ביום הקריאה היו מוליכין הבקי לשם וקורא בלילה שאחר קריאת היום שאף אנו היה הדין כן מדכתיב אלהי אקרא יומם ולא תענה וכו' והדר כתיב ולילה ולא דומיה לי אלא מדכתיב ולא יעבור אי אפשר לנו בכך אבל הם שמקדימין לקרות אפשר להם בכך וכן בשאלתות פירשו יום הכניסה יום התענית שהיו מתכנסין בעריהם ושמא תאמר תינח בי"ג אבל י"ב וי"א היאך היו מקדימין בהם פרשוה כשחל י"ד באחד בשבת שיש מתענין בע"ש והרי י"ב ויש שמקדימין לחמישי בשבת והרי י"א ועיקר מחלוקתם הוא שאותם שמקדימין לחמישי בשבת אוסרי' להתענות בערב שבת ממה שאמרו במגלת תענית כל שנשבע להתענות בערב שבת הרי זה שבועת שוא מקצת ערב שבת שבת מקצת ערב יום טוב יום טוב ואלו שמתירין מתירין ממה שאמרו במס' עירובין מ' ב' הלכה יתענה ומשלים כמ"ש בסוף שני של תענית ואין הדברים נראין לפרש יום הכניסה כן שלא היתה משנתנו פוסחת בתענית ערב שבת אם אסור ואם מותר עד שתייעד זמן לכל אחד מהמנהגות

12.ספר הרוקח המשך הלכות ברכות סימן שסג

אבל מקרא מגילה עיקר בלילה על מקרא מגילה. אעפ"י שחייב לאומרה ביום ועל תפילין של יד להניח על של ראש במצות תפילין ואם סח מברך שתים על של ראש: