• גודל פונט
  • גוונים וקונטרסט

ספר ויקרא

מרן הרב קוק כותב על מצוות התשובה, שהיא מצד אחד קלה שבקלות,
ומצד אחר, הרי היא קשה שבקשות.
נתבונן באופן זה גם במצוות "קדושים תהיו" שנצטוו בה כל ישראל,
וננסה להבין מהי העבודה הנדרשת מאיתנו
על מנת שנוכל להוציאה אל הפועל במילואה, בעולם ובחיים.קרא עוד
פרשיית המועדות המופיעה בפרשתנו, פותחת תחילה בעניינה של השבת.
ננסה להבין: האם השבת היא חלק מן המועדים או מחוץ להם?
איזה תחילה יש בה, ומהו סוד כפילות הפנים שבה.קרא עוד
ממחרת השבת אנו מונים שבעה שבועות עד ליום החמישים,
ומפורסמת היא השאלה - מדוע אנו מונים את הימים שחלפו ולא את אלו שנותרו?
על מנת לענות על כך, ננסה להסביר מי קודם למי- התורה או ישראל,
ונבאר את עומק הפשט- מה הכוונה "וספרתם", דווקא "לָכֶם".קרא עוד
במבט ראשון נדמה ששבת ויום טוב הם שני זמנים השונים זה מזה באופן מהותי,
אולם בפרשת המועדות המופיעה בפרשתנו, אנו מצטווים עליהם יחד.
מהו, אם כן, הקשר שבין השבת ליום טוב, ומהו היחס העמוק ביניהם?
נברר זאת תוך העמקה בדין ביצה שנולדה ביום טוב,
ובעקבות זאת ננסה להבין מהו היחס שבין עולם הזה לעולם הבא.קרא עוד
"כל השביעין חביבין"- השבת, השמיטה, ספירת העומר והיובל,
כולם סובבים סביב ספירת השבע. את השבת אנו מציינים כל שבעה ימים,
ספירת העומר מתקיימת בכל שנה כהכנה לשבועות, שנת השמיטה מתקיימת בכל שבע שנים ושנת היובל לאחר מחזור של שבע שמיטות.
איזה פן ייחודי מתגלה בכל ספירה? מהי מעלתה העליונה של ספירת היובל
ומדוע עדיין לא זכינו לקיימה בשלמות?קרא עוד
פרשתנו עוסקת במצבים של מחסור וחולשה.
נתבונן במצבים אלו של עניות כלכלית, ערכית ורוחנית,
וננסה להבין מהו היחס הראוי לכך מתוך נקודת מבט אמונית.
מתוך כך נסביר מהו היחס הראוי לחולשה ומחסור באדם הפרטי ובאומה,
וכיצד בכוחן של השבת והאהבה לרפא הכול.קרא עוד
פרשת ערכין וסוגיית שותפות של גוי בבניין המקדש
יובילו אותנו להעמיק בערכו של יהודי ושותפותו בבניין ירושלים.
כיצד תרומה מסוימת של יהודי פרטי יכולה להיות כלי להשראת שכינה?קרא עוד
אין כאן פלפול או חידוש גדול
אלא ניסיון להבין בפשטות ובהירות מהו עמל תורה,
וכיצד נוכל ללכת עם התורה הזאת- "בחוקותי תלכו",
עד כי הקב"ה בעצמו יתהלך בתוככנו.קרא עוד
     
  1. לעמוד הקודם
  2.  
עבור לתוכן העמוד