אינפנטליות אלוקית

כ"א תמוז תשע"ח
פסקה ק"ל המשך

הרב יהושע שפירא

לחצו לצפייה בשיעורים נוספים של הרב יהושע שפירא

לחצו לשיעורים נוספים בספר צדקת הצדיק

פסקה ק"ל:

אע"פ שהבחירה נתונה לאדם מ"מ אין אדם יכול להשתנות משרשו ועיקרו וכאותה שא' ‏בסנהדרין (מד.) אע"פ שחטא ישראל הוא משום דהוא משרשא וגזעא קדישא וכ"א בברכות (כט.) ‏טבא לא הוה בישא אם לא ברע מעיקרו וכ"א בחגיגה (טו:) טינא היתה בלבם וכן להיפך בישא לא ‏הוה טבא אע"פ שלא רצו רז"ל לגלות זה הגמירא בפירוש מ"מ גילוהו בסוד בכ"מ למבינים וע"ז א' ‏‏(ברכות מח.) בוצינא מקטפי' ידוע. רק השורש הזה נעלם מכל הברואים [דזהו בסוד הידיעה ‏והבחירה שנתקשו הקדמונים] כי לבא לפומא לא גליא ולכך מצינו ג"כ חטאים שאז"ל שאין להם חלק ‏לעוה"ב. ואין לו חלעוה"ב היינו שהעיקר חסר מן הספר ושורשו רע [ולכך למ"ד מנשה אין לו חלק ‏לעוה"ב לא הועילה לו תשובתו כי מאחר דעיקרו בישא ולכן א' אידך דמרפה ידי בע"ת. ולכן לא גילו ‏זה רז"ל בפירוש. אבל באמת אין זה רפוי כלל ואכמ"ל] והוא נעשה ע"י פעולתו ובחירתו לרע וכן ‏להיפך ע"י תשובה ומע"ט יכול להתקרב ואפי' עכו"ם ועוסק בתורה הרי הוא ככה"ג (ע"ז ג.) וכל ‏התורה מלא מזה ונא' לב טהור ברא וגו' ובריאה הוא יש מאין והיינו שמאחר שזה בידו של הקב"ה ‏מועיל רחמי שמים [ולכשיזכה ברחמים או להיפך ח"ו אז יהי' באמת למפרע שורשו כך ואין שינוי ‏בידיעה כי ידיעת הש"י אין נופל תחת הזמן דעבר ועתיד רק אנו תחת הזמן ואכ"מ ביאורו]. ולכ"א ‏‏(ילקוט יחזקאל שנח) שאלו לחכמה כו' לתורה כו' לנבואה כו' והקב"ה אמר יעשו תשובה אבל מצד ‏כולם בישא לא הוה טבא. וזה הי' טענת העם ביחזקאל בפ' ובשוב צדיק וגו' ובשוב רשע וגו' ‏ואמרתם לא יתכן דרך ה' ובוודאי דעת שוטים לא נז' בכתוב רק הם אטבא ובישא מעיקרו אמרו והם ‏חשבו שגם הם מבינים וע"ז אמר להם דרכיכם וגו' שאתם אין יודעים כלל בזה וכשהש"י מקבלו אז ‏מתגלה למפרע דעקרו כך: ‏