המקום שאין עליו תירוץ

כ"ב סיון תשע"ח
פסקה ק'

הרב יהושע שפירא

לחצו לשיעורים נוספים של הרב יהושע שפירא

לחצו לשיעורים נוספים של הרב יהושע שפירא בספר צדקת הצדיק

[ק] תשובה היינו שמשיב אותו דבר אל הש"י ר"ל שמכיר שהכל פועל הש"י וכחו אפי' המחשבה טרם ‏נוצרה בלבו של אדם כמשאז"ל (ב"ר פ' ט) נמצא הש"י נתן לו כח אז גם בהעבירה ועי"ז אחר ‏התשובה הגמורה הוא זוכה שזדונות נעשין זכיות כי גם זה הי' רצון הש"י כך כמ"ש בשבת (פט:) ‏אם יהי' חטאיכם כשנים כו' וכענין שאז"ל (מד"ת וישב ד) ע"פ נורא עלילה על בנ"א וכד"ש דוד ‏המע"ה למען תצדק בדברך ר"ל לכך נטלה ממנו הסייעתא וא"כ הוא ממש כזכיות מאחר שגם זה ‏רצון הש"י. וז"ש וחסידיך ירננו ואז"ל (ילקוט ישעיה רמז רצו) אלו רשעי ישראל כו' וכן ע"פ אספו לי ‏חסידי וגו' (כמש"ש) פי' כי חסיד הוא הנוטה משורת הדין להתחסד וכן רשע נוטה משורת הדין ‏להרשיע וכשיפתח הש"י לעתיד אחר התשובה הגמורה ויכירו הכל כח מלכותו נמצא הזדונות שהיו ‏נטי' משורות הדין היו חסידות כיון שלא היו נוטים מאמיתות רצון הש"י. ודייק חסידי וחסידיך ולא ‏חסידים רק שאצל הש"י הם קרויים חסידים ולא לעיני בנ"א. וצדיק וחסיד הם ב' מדרגות באדם ‏בתולדה וע"ז א' (ב"ב טז.) בראת צדיקים בראת רשעים ואע"ג דאלו צדיק ורשע לא קאמר כמ"ש ‏בנדה (טז:) רק אלו הם ב' כחות בעולמות עליונים רק תמור רשע הוא שם חסיד כנ"ל וב' הכחות ‏מעורבים בכ"א רק אינם שוים בא' זה גובר ואכמ"ל: ‏