שפת אמת- פרשת אחרי מות- תרמטבפסוק כמעשה א”מ כו’ ושמרתם א”ח כו’ אשר יעשה אותם האדם וחי בהם כו’. המצות שנתן לנו הקב”ה וב”ש הם לתקן המעשים. לכן כ’ נר מצוה כי נר הוא כלי. וכמו כן גוף האדם ברמ”ח אברים שהוא הכלי זה צריך תיקון. וזה הי’ גאולתנו ממצרים. לכן התחיל הגאולה במצוה ראשונה כי נר מצוה קודם אור תורה. וכן אמרו בודקין החמץ לאור הנר. כי בעצרת שהוא אור תורה אין שם מגע נכרי והחמץ נשרף ומתבטל כדאיתא דאית בי’ ביטול יצה”ר. אך מקודם צריכין לתקן הגוף שהוא בחושך והסתר וצריכין להסיר החשכות ע”י נר מצוה ואז מתגלה החיות הפנימיות שהוא התורה.[וזה הרמז מדאורייתא בביטול סגי. היינו מי שהוא בעל תורה בשלימות. והיצה”ר שבו מתבטל ומתהפך. כדאיתא בכל לבבך בב’ יצריך כמ”ש בזוה”ק שם פ’ ואתחנן. אך בחג המצות עדיין לא זכינו למדרגה זו וצריך בדיקה לאור הנר כנ”ל] ותלה הכ’ במעשה ארץ מצרים כי הנה גלות מצרים וגאולת מצרים הכל הי’ הכנה לדורות שהוצרכו בנ”י לתקן הניצוצות שקיבלו במצרים. לכן מזכירין יצ”מ בכל יום וצריכין גאולה בכל יום. והוא ע”י המצות שמאירין לאדם כדאיתא במד’ מי שעושה מצוה כאילו הדליק נר לפני הקב”ה ומחי’ נפשו שנק’ נר. והיינו דכתיב וחי בהם שכל אבר מקבל חיות ע”י המצוה המיוחדת לו. ומעלה ומתקן אותו האבר. כענין דאיתא אין מדת הקב”ה כמדת ב”ו הוא למעלה ממשאו. וכעין זה בכל מצוה שאדם עושה לפניו ית’. המצוה מעלה אותו ומדריך אותו האבר. כדאיתא במדרש תצא בפסוק לוית חן הם כו’. והש”י הכניס אותנו לארץ מצרים ולארץ כנען לזכות אותנו לתקן ע”י אותן הניצוצות כדאיתא במדרש ע”ז כשושנה בין החוחים. וז”ש אשר ישבתם בה כעין שדרשו אשר שברת יישר כוחך כו’. שהכל כדי לזכות את בנ”י:
ניתן להקדיש שיעור זה עבור יקיריכם,
לחצו כאן
