התמודדות עם יצר העריות | שפת אמת לפרשת וישב- תרמט

שפת אמת- פרשת וישב- תרמט
בפסוק כדברה אל יוסף יום יום. דאיתא יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום. והטעם כשהקב”ה וב”ש מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית. ממילא נולד התגברות היצה”ר ג”כ. וכל המסורה על ענין זה. ברוך ה’ יום יום יעמס. ואהי’ שעשועים יום יום. כי רצונו ית’ שבנ”י יבררו בכל יום הטוב מרע. והלא כ’ בזה ג”כ יום. שהוא אור הצפון. וזוכין לו ע”י התגברות על היצה”ר. דיש ב’ דרכים והם ענין רמ”ח מ”ע ושס”ה מל”ת. שיש דרך בהתגלות האור ע”י המצות. ויש התגלות האור ע”י סור מרע. והם בחי’ ערב ובוקר. ומזה יש שעשועים לפניו ית’. וב’ אלו השפעות בשבת נעשין א’ כמ”ש זכור ושמור בדבור אחד נאמרו הם בחי’ מ”ע ומל”ת. ובש”ק הכל בקדושה שא”צ לבוא ע”י בירור התערובות. לכן בש”ק לא כתיב ערב. וכ’ בפרשת המן והי’ משנה על אשר ילקטו יום יום והוא כנ”ל כמ”ש שני העומר לאחד. עומר הוא מדה. וב’ המדות בשבת מתיחדים כאחד. שבשבת ב’ הימים אחדות אחד. מה שבכל יום צריכים לברר ב’ אופנים הנ”ל. והקדושה בשבת בהתגלות. ובימי המעשה יש הסתר ומלחמות היצה”ר. ואיתא בגדים שלבשתה שחרית לא לבשתה בין הערבים. שלבשתה בין הערבים לא לבשתה ערבית כו’. ועל זה נתקן ג’ מיני תפלות. מכלל שיש ג’ זמנים ביום שצריכין להלחם עם הסט”א. דחז”ל אמרו עבודה שבלב זו תפלה. לעבדו בכל לבבכם כו’. והם ביצ”ט ויצה”ר כנ”ל. שהם הארות המתבררים ע”י המלחמה ומתלבשין בהסתרות כמו שרמזו שלבשתן ערבית שחרית כו’. ואיתא בכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה והוא הארות קדושות שבאין ע”י גדר ערוה בחי’ סור מרע כנ”ל. ובש”ק כולו טוב ומלאך רע בע”כ עונה אמן. ודוק ותשכח: