שפת אמת ניצבים- תרלגהקדים אתם נצבים לפ’ תשובה. שהראה מרע”ה לבנ”י כח התשובה כי בנ”י הי’ אז בעלי תשובה כי במעמד הר סיני הי’ הרצון להיות בבחי’ צדיקים גמורים ושלא יהי’ דרך אחר כלל. ואחר החטא שחזרו בתשובה נכנסו בברית ואלה וניתן ב’ דרכים ברכה וקללה. ומ”מ אתם נצבים כו’ כולכם לפני ה’ שנתקבלו ביתר עוז. ואחז”ל במקום שבע”ת עומדין אין צ”ג יכולין לעמוד ומקשין ע”ז. אבל פי’ דבריהם שוודאי צדיק גמור חביב יותר לפני השי”ת. אבל הם אמרו בענין עמידתן שעמידת צדיק הישר בעוה”ז להיות עושה כל מעשיו בעוה”ז לש”ש. כי בוודאי יראת ה’ אין לו שעור ואם הי’ האדם תמיד ביראה לפני השי”ת כראוי לא הי’ באפשרי לעשות שום דבר מעוה”ז. אבל בריאת האדם הי’ להיות קבוע יראת ה’ בלבו ושיוכל לעשות עניני עוה”ז ומ”מ לא יפרוק עול מ”ש ויראתו. אבל בעל תשובה צריך להיות תמיד יראת ה’ על פניו ומה שצדיק מתבונן לפרקים צריך להיות עמידת בע”ת תמיד כן. והוא בכח השי”ת כמ”ש בס’ הישר לר”ת כי השי”ת נותן כח לבעל תשובה ואין חידוש שעמידתו יותר גבוה מצדיק כי הוא בכח השי”ת כי אין לבע”ת מקום מצד עצמו כנ”ל וזהו אתם נצבים כו’ והבן. ואפשר זה כוונת המדרש בענין שיתפלל מנחה ואח”כ מוסף. כי מוסף הוא תוספת הארה בשבתות ויו”ט אבל מנחה הוא הסוף שצריך להיות במדרגה מקומית לא בכח רב רק כפי מקום האדם. אבל בעל תשובה מקום מנוחתו היא למעלה מהטבע ונשאר בבחי’ מוסף בחילא סגיא והבן:
ניתן להקדיש שיעור זה עבור יקיריכם,
לחצו כאן
