שפת אמת כי תבא- תרלבאמו”ר זקני ז”ל פירש כי תצא כשיש קצת חירות מיצה”ר אז יהי’ למלחמה כו’ והוא כמ”ש והי’ בהניח כו’ לך כו’ תמחה כו’. וזה סימן שהוא שונא מוחלט ליצה”ר כי בשעת החטא אף רשעים מתחרטים מיד רק כשיש חירות והשנאה כבושה. עי”ז ונתנו ה”א בידך וכן פי’ בזוה”ח מלחמה זו על היצה”ר. ואמר שהמלחמה בכח התורה וכ”א בראתי יצה”ר בראתי תבלין. וברש”י לא דיברה תורה אלא כנגד היצה”ר. פי’ כי התורה נעלמה מעיני כל חי רק נתלבשה התורה בדיבורים הללו לתת כח לאדם נגד היצה”ר כי היצרים שבאדם אין להם יסוד קבוע והיצה”ר בדמיונות שוא מבלבל האדם. ויצר מלשון ציור ודמיון. אבל הנשמה שבאדם יש לה יסוד קבוע ובכחה לברר האמת מדמיונות ב’ היצרים. ובעבור היצר נתלבשה תורה בלבושים וציורים לעזור להאדם בעה”ז השפל. ושבית שביו פי’ שם שיחזור האדם ניצוצות הקדושה שנשבה מאתו ית’ בחיצוניות וקאי על ה’ אלקיך הנזכר לעיל ע”ש. שצריך האדם להבין מזה שנברא בעוה”ז בב’ יצרים שהכל לכבודו ברא ודרך האמת הוא שכשזוכה אדם לצאת קצת מבלבולי היצר אז צריך לחול עליו בושה ממה שעבר עליו זמן זמנים בדברים בטלים ולא לבא לידי גאוה ח”ו. רק אדרבא לפי תיקונו יבוש יותר. ועי”ז הבושה יכול לשוב ולתקן כל אשר עבר עליו וזהו ושבית שביו. ובימות החול שקשה לאדם למצוא מנוח מבילבולי יצה”ר צריך להתבייש מהש”י עי”ז שרחוק הוא מבחי’ השבת. והוא בשת שבא משבת וביטול הזמן, וע”ז נעשה בחי’ שבת אח”כ וכדכ’ בזוה”ק בראשית ירא שבת בשת כו’ ע”ש:
ניתן להקדיש שיעור זה עבור יקיריכם,
לחצו כאן
