שפת אמת פנחס- שנת תרסבפרשת התמידין ומוספין עולת תמיד העשוי’ בהר סיני. כי בני ישראל צריכין להעלות העולמות בכל יום. וזה הכח קיבלו בהר סיני בקבלת התורם שהי’ תיקון על חטא הראשון שבשבילו ירדו העולמות ועלי’ זו הי’ הכנה על כל הדורות. ולולי שחטאנו היו נשארין לעולם במדריגה זו כמ”ש אמרתי אלקים אתם ובני עליון כולכם. כי אדם נק’ מהלך שבכל שנותיו הולך ממדריגה למדריגה עד שבא אל השורש. ואז נקרא עומד כמו מלאך שעומד במדריגה המיוחד לו. ובסיני כ’ ויעמדו. וכ”כ יום אשר עמדת לפני ה’ כו’ בחורב. וכן עבודת המקדש בעמידה כמ”ש לעמוד לשרת. וכן תפלה במקום קרבנות נק’ עמידה שהיא להתעלות בכל יום עד השורש בכח קבלת התורה שמצוה לזכור לעולם יום אשר עמדת בחורב. ומ”ש חז”ל שאמר הקב”ה למשה עד שאתה מצוני על בני צוה בני עלי הם ב’ הבחי’ ה’ האמרת וה’ האמירך. וב’ אלו מתחדשין בכל יום בחירת הקב”ה בישראל והתעלות בנ”י להתקרב אל השורש כנ”ל:
ניתן להקדיש שיעור זה עבור יקיריכם,
לחצו כאן
