בישול בחמה ובתולדות חמה

 דף מקורות לשיעור

בישול בחמה ובתולדות חמה

לח ב משנה אין נותנין את הביצה

לט א ולא יטמיננה בחול. וליפלוג נמי רבי יוסי בהא...

רא"ש סי ה

קרבן נתנאל אות ש

לט א רש"י ד"ה אטו תולדות האור - דמאן דחזי סבר דתולדות האור נינהו.

רמב"ם פרק ט הל' ג המפקיע את הביצה בבגד חם או בחול ובאבק דרכים שהן חמים מפני השמש אף על פי שנצלית פטור, שתולדות חמה אינם כתולדות האש, אבל גזרו עליהן מפני תולדות האור,

שו"ת מהרש"ל סי' סא ואולי הרמב"ם ר"ל מאן דחזי שמותר תולדות חמה יאמר דתולדת האור נמי שרי  

אגלי טל - מלאכת האופה אות מד  פירש"י טעמא דבחמה עצמה מותר דאין דרך בישול בכך. ויש לעיין דבשבת הנעשה שלא כדרכה עכ"פ מדרבנן אסור...

יש לשאול בתולש מעציץ שאין נקוב דפטור משום דלאו היינו רביתי' פירש"י [קח.] שאין דרך לזרוע שם. ולכאורה טעם זה לא יצדק אלא לפטור את הזורע דהוי זורע כלאחר יד אבל לא את הקוצר שקוצר כדרכו. מה נ"מ אם הי' זרוע שלא כדרכו:

יש לעיין במה שכתבו האחרונים באה"ע סי' קכ"ג בכתב גט בשמאל דכשר, אף דבשבת כה"ג פטור. שאני שבת דמלאכת מחשבת אסרה תורה [כן כתבו הח"מ וב"ש ופר"ח]...אבל הכותב בשמאל הרי עצם הפעולה הוא האות הנעשה ובזה אין שום שינוי רק שיש שינוי באיש העושה שעשה הפעולה בשמאל תחת שהי' לו לכתוב בימין.

וכן המוציא במרפקו [צב.] דהעצם הפעולה הוא בהחפץ היוצא לרה"ר ובחפץ אין שום שינוי אלא שהוא הוציאו שלא כדרך המוציאין. וכן צינור שעלו בו קשקשים שממעכו כלאחר יד [כתובות ס.] אין שינוי בהצינור המתוקן רק בהעושה שממעכו כלאחר יד. וכן היונק [שם] אין שינוי רק השינוי הוא בהעושה שחולב בפיו. וכל אלו אין פטורן רק משום דלא הוי מלאכת מחשבת ע"כ אסור לכתחלה כמו מקלקל ומלאכה שאינה צריכה לגופה דלא הוי מלאכת מחשבת ואסור לכתחלה:

מעתה המבשל בחמה כיון דיש שבח עצים בפת ותבשיל וכשבישל באש יש שבח אש בהתבשיל והוא שינה לבשל בחמה ששבח חמה בהתבשיל הרי יש שינוי בהבישול הנעשה. וכמו שנחשב שינוי בין תולדת האש לתולדת החמה כמו כן נחשב שינוי בין יש בהפת כח חמה בין יש בה כח האש. ושוב אין צריכין לטעם דמלאכת מחשבת אלא דלא חשוב בישול כלל. כמו במאכלות אסורות דלא חשוב אכילה כלל וגם בפסח לא חשוב מבושל כלל. וע"כ הנזרע בעציץ שאינו נקוב דיש שינוי בהנזרע לא חשוב זריעה כלל. והקוצר פטור:

וע"כ המבשל בחמה כיון שיש שינוי בנפעל מותר לכתחלה. מיהו התולש מעציץ שאינו נקוב אסור לכתחלה כיון שאין שינוי במעשה הקצירה רק שנזרע מכבר בשינוי.

אך לכאורה קשה זורע בעציץ שאינו נקוב נמי יהי' מותר לכתחלה דהא יש שינוי במעשה הזריעה בנפעל ויהי' מותר כמו המבשל בחמה.

ונראה ליישב דהנה בזבחים צ"ד ע"ב וברמב"ם פ"ח [ה"ב] מה"ש דהשורה חיטין ושעורין במים הוא תולדת זורע וחייב ואף שלא נזרע בקרקע כלל. וא"כ הזורע בעציץ שאינו נקוב וצומחים וגדלים למה יגרע משרה כנ"ל דחייב. אך החילוק בזה דשריי' במים כדי לצמוח היינו אורחי' לעשות כן כדי שיצמחו ואח"כ יזרע בקרקע גרעינין מצומחים. נמצא דבענין הצמיחה אין שינוי בנפעל לבין נשרה במים דנשרה במים ג"כ אינו מחובר לקרקע. רק בפועל יש שינוי שלשרות הדרך לעשות. והוא שינה וזרע בעציץ שאינו נקוב שאין הדרך לעשות כן. וכיון שאין שינוי רק בפועל ע"כ אסור מדרבנן כמו בכל מלאכה כלאחר יד:

אגרות משה או"ח ח"ג נב היה שייך למילף גם בשול ע"י חמה להיות תולדה, דהא מכל האבות מלאכות שהיו במשכן למדין לחייב גם כל הדומה להאבות באותו החיוב ממש ונקראו תולדות.

אין הכוונה דאין דרך בשול בכך כהא דעושה מלאכה כלאחר ידו ושאר שנויים שפטור כדאיתא בדף צ"ב בהוצאה וה"ה בכל מלאכה שצריך לעשותה כדרך שעושין בנ"א מלאכה זו כדאשכחן בכמה דוכתי. דהא חזינן שבתולדות החמה איכא גם אלו שדרך לבשל בהם ממש כמו בתולדות האור... ואם אין דרך מלאכה בכך מ"ט יתחייב כשהוא תולדות האור, דמ"ש מבורר בקנון ובתמחוי שפטור משום שאין דרך מלאכת בורר בכך בדף ע"ד ומנטל צפרניו בידו ובשניו שפטור משום דאין דרך גזיזה בכך /בשבת/ בדף צ"ד, אלא ודאי שהוא דרך מלאכה מאחר שהם חמים טובא שיכולין לבשל, ומ"מ בסודר שהוחם באור הוא חייב בגלגל ביצה בהסודר דתולדות האור הם כאור שחייב ובהוחם הסודר בחמה באותו החום וגלגל ביצה פטור.

ואולי יש לומר דתולדות החמה וגם תולדות האור אין הדרך כל כך לבשל בהם... אך שמ"מ חייב גם על הבשול דע"י תולדות האור מצד שנחשב זה כבשול מצד האש עצמו שהרי החמימות שבהמים והסודר הרי הוא מהאש וממילא הוא בכלל בשול האש עצמו שהרי חמום האש הוא המבשל, שלכן אף שלא היה בשול זה ממש במשכן כיון שאין לחשוב זה שינוי מדרך המלאכה לא שייך לחלק כל זמן שאין זה שינוי ממש מדרך המלאכה...אך כשהם תולדות חמה אף ששוין ממש במדת החום כמו אם היו תולדות האור הא אין למילף תולדות מבשול האש שהיה במשכן מאחר דאין הדרך כל כך לבשל בהן

וא"כ בתנור מיקרוגל שטוב לבשל בו כמו באש ממש ואלו שיש להם תנור כזה משתמשים בו יותר מבשול דבאש ודאי יש למילף מבשול דאור דהיה במשכן בחשיבות תולדה שהוא לכל הדינים כהאב דבשול ע"י האור לאיסור ולחיוב סקילה וחטאת.

מגן אברהם סימן שיח ס"ק י  להטמינה בחול - אפי' מבע"י עסי' רנ"ו ס"ג ואפי' לגלגלו ע"ג החול בשביל שתצלה נמי אסור [כ"כ הרא"ש] וצ"ע למה השמיטו הטור דקי"ל דהלכה כרבה [ב"ח] ונ"ל דהרא"ש כ' אליבא דר"י ע"ש אבל אנן קי"ל כרבנן וא"כ פשיטא דאסור דגזרינן אטו תולדות האור וכ"כ הר"ן ע"ש

ומ"מ כתב רש"ל בתשובה דמותר לצלות על גג רותח מחמה דלא מיחלף בתולדות האור ע"ש ודבריו אינם מוכרחים וגם בט"א חולק עליו ובירושלמי איתא להדיא דאסור