הריגת כינה בשבת - שיעור כללי מסכת שבת - הרב יעקב אריאל

  הרב יעקב אריאל

קז ב ההורג כינה בשבת

פחפסחים צד/ב חכמי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות חוזרין וחכמי אומות העולם אומרים גלגל חוזר ומזלות קבועין ... חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע אמר רבי ונראין דבריהן מדברינו שביום מעינות צוננין ובלילה רותחין

תוס' מו"ק קטן יא א ד"ה כוורא סמוך למסרחיה מעלי - ובזה"ז תופסים סכנה למיכל סמוך לסירחון...ושמא נשתנו כמו הרפואות שבש"ס שאינן  טובות בזמן הזה

מורה-נבוכים ג,יד : ואל תבקשני לתאם כל מה שאמרו מעניני התכונה עם המצב כפי שהוא, לפי שהמדעים באותו הזמן היו חסרים, ולא דברו בכך משום שיש להם מסורת באותם הדברים מן הנביאים, אלא מצד שהם ידעני אותם הדורות באותם המקצועות, או שמעום מידענים

מו"נ ב,ח; וכבר ידעת שהכריעו השקפת חכמי אוה"ע על השקפתם בענינים הללו של התכונה, והוא אמרם בפירוש: "ונצחו חכמי אומות העולם". וזה נכון, כי הדברים העיוניים לא דיבר בהם כל מי שדיבר אלא כפי שהביאו אליו העיון, ולפיכך צריך לסבור מה שנתקיימה ההוכחה עליו.

מאמר על דרשות חז"ל לר' אברהם בן הרמב"ם לא נתחייב מפני גודל מעלת חכמי התלמוד ותכונתם לשלימות תכונתם בפי' התורה ובדקדוקיה ויושר אמריהם בביאור כלליה ופרטיה, שנטען להם ונעמיד דעתם בכל אמריהם ברפואות ובחכמת הטבע והתכונה, [ולהאמין] אותן כאשר נאמין אותן בפי' התורה, שתכלית חכמתה בידם, ולהם נמסרה להורתה לבני אדם ...אנחנו מוצאים להם אומרים שלא נתאמת ולא נתקיימו בגמ' דברי הרפואות, וכאבן תקומה  וכיוצא בזה עניינים רבים שדברו במס' שבת וכו'. ...אמרו ז"ל בגמ' דפסחים...וכאשר שמע רבי הדברים האלה שהם תוצאות מן ההקדמות שחלקו בהם תחלה, הכריע דעת חאו"ה בראיה זו. ועתה התבונן מה שהורונו בברייתא זו, ומה יקר עניינה שלמדו. כי רבי לא הביט בדעת אלו אלא מדרך הראיות בלי להשים על לב [לא לח"י] ולא לחאו"ה. והכריע דעת חאוה"ע  מפני ראיה זו שחשב כי היא ראיה מתקבלת. כי רבי לא פסק כדעת חאוה"ע, אלא שהכריע דעתם מדעת שיקול הדעת בראיה שזכרנו. זהו שאמר נראים דבריהם... ובאמת נקרא אדון זה רבינו הקדוש, כי האדם כשישליך מעל פניו השקר ויקיים האמת ויכריענו לאמיתו ויחזור בו מדעתו כשיתבאר לו הפכה אין ספק כי קדוש הוא.

דרך בינה (ע' יח) נשאל הגאון ר' חיים קנייבסקי שליט"א: מסכת שבת (ק"ז, ב') איתא שמותר להרוג כינה בשבת כיון "דאינה פרה ורבה", וכן הוא להלכה (או"ח סימן שט"ז במ"ב סקל"ח), והנה החוקרים אומרים כי היום נשתנו הטבעיים וכינים פרים ורבים, האם משום כך נשתנה הדין.

תשובה: דברי הבל. מה שאין רואים בדרך הרגילה שפרים ורבים - זה נקרא שאינם פרים ורבים, ומה שרואים ע"י מיקרוסקופ אין זה נקרא פרה ורבה. ע"כ

חולין סז, ב קוקיאני אסירי, מ"ט - מעלמא אתו. מתקיף לה רב אשי: אי מעלמא אתו, לישתכחו דרך בית הריעי. והלכתא: קוקיאני אסירי, מ"ט - מינם ניים, ועיילי ליה באוסייה תולעים. דרני דבשרא - אסירי, דכוורי - שריין. מאי שנא מהא דתניא ואת נבלתם תשקצו - לרבות את הדרנים שבבהמה? א"ל: הכי השתא! בהמה - בשחיטה הוא דמשתריא, והני, מדלא קא מהניא להו שחיטה - באיסורייהו קיימן; אבל דגים - באסיפה בעלמא מישתרי, והני כי קא גבלן - בהיתרא קא גבלן.

 שבט הלוי ח"ד סי' פג חז"ל ידעו ששם זה הולם רק תולעים שבודאי נבראו מתוך הבשר של דגים או של בהמה ואין ספק על מוצאם דודאי מיני' קא גבלי, וע"כ החליטו דשל בשר אסור דבשחיטה תליא, ושל דגים מותר, אבל סתם תולע הנמצא בתוך בשר הדג אין בידינו להתיר...ולא באתי כאן לקבוע אם עדותם נכון או לא דודאי פיהם דבר שוא ושכיח טעותא גביהו, מ"מ אם יתברר שכדבריהם כ"ה שיש תולעת כזה ושרשו מבחוץ אין לענ"ד בזה סתירה לדברי חז"ל הקדושים

משנה הלכות חלק טז סי' ו  חכמי הטבע גוים או ישראלים אין לסמוך עליהם ועל חכמתם...בעת שאנחנו רואים הדג שאנו דנין עליו אין כאן לא שרץ ולא ביצים שהטילו הדגים, ויש כאן דרנא ספק שהוא טהור וכשר שנברא מבשר הדג וספק שנברא ע"י השרץ, והנה הדג יש לו חזקת כשרות וגם התולעת כשרה מאחר שכוורא שנמצא בו דרנא בתוך הבשר כשר, ובא מי שהוא ומטיל ספק שמא שרץ הוא שבא מעלמא הנה דעה זו בטילה ומבוטלת מכל וכל.