חזקה לעתיד

חזקה לעתיד

מה עמוד ב

נתקדשה לדעת אביה והלך אביה למדינת הים ועמדה ונישאת אמר רב אוכלת בתרומה עד שיבא אביה וימחה רב אסי אמר אאינה אוכלת שמא יבוא אביה וימחה ונמצאת זרה אוכלת בתרומה למפרע...

תוספות ד"ה בפירוש אמר...

ועוד פסק בשאלתות דרב אחאי בקטנה שהלך אביה למדינת הים שהיא יכולה להתקדש מדרבנן כדין יתומה דאין לה אב דתקנו רבנן קידושין משום הפקר וזו שהלך אביה למד"ה הרי היא כיתומה משום הפקר וה"ר מנחם מיונ"י (מוינא לפי רעק"א) אינו מודה בדבר ומעשה אירע באחד שהלך לארץ רחוקה ולו בת קטנה ונתקדשה הבת ואסר ה"ר מנחם מיונ"י לקיימה ואמר חיישינן שמא יקדשנה אביה לאיש אחר במקום שהוא ונמצא בא זה עליה באיסור אשת איש ושלח לו רבינו תם לדבריך אם מת האב במדינת הים היא תאסר לכל אדם לעולם שמא קידשה אביה במדינת הים ואין אנו יודעים למי והשיב רבינו מנחם דלהא לא חיישינן שמא יקדש אמרי' שמא קידש לא אמרינן דכי האי גוונא אמר פרק כל הגט (גיטין כח:) לשמא מת לא חיישי' לשמא ימות תנאי היא וקי"ל כרבי יוסי דפליג עליה דר"מ דאמר חיישינן לשמא ימות דר"מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי ועל זה אמר ר"ת דהשתא דאתית להכי אף כשהיא קטנה מותרת דכיון דלא חיישינן שמא קידש אם כן היא מותרת לעולם דכל שעה ושעה יש לנו לומר דעדיין לא קידש ואפי' חיישת שמא יקדש הואיל וכל שעה יש לומר עדיין לא קידש מותרת היא אצלו ולא דמי לשמא ימות דהתם מיירי שאסר את אשתו בתרומה כשהגט חל שעה אחת לפני מיתתו ואיכא למימר דמיד ימות נמצא דכל שעה אסורה לאכול בתרומה דאיכא למימר דמיד ימות אבל הכא דאינה אסורה עד שיחולו הקידושין שקידש אביה שם כל שעה איכא למימר עדיין לא חלו הקידושין כדפי' והביא ר"ת ראיה מהלכות גדולות...

גיטין דף כח עמוד א

מתני'. [שליח] המביא גט, והניחו זקן או חולה - נותן לה בחזקת שהוא קיים. בת ישראל הנשואה לכהן, והלך בעלה למדינת הים - אוכלת בתרומה בחזקת שהוא קיים. השולח חטאתו ממדינת הים - מקריבין אותה בחזקת שהוא קיים.

גמ'. ורמינהו: הרי זה גיטך שעה אחת קודם מיתתו - אסורה לאכול בתרומה מיד! אמר רב אדא בריה דרב יצחק: שאני התם, שהרי אסרה עליו שעה אחת קודם מיתתו. מתקיף לה רב פפא: ממאי דאיהו מיית ברישא? דלמא איהי מייתא ברישא! אלא אמר אביי, לא קשיא: הא רבי מאיר דלא חייש למיתה, הא רבי יהודה דחייש למיתה; דתנן: הלוקח יין מבין הכותים, אומר: שני לוגין שאני עתיד להפריש הרי הן תרומה, עשרה מעשר ראשון, תשעה מעשר שני, ומיחל ושותה מיד, דברי רבי מאיר, רבי יהודה ורבי יוסי ורבי שמעון אוסרין. רבא אמר: שמא מת לא חיישינן...שמא ימות תנאי היא.

חידושי הריטב"א גיטין

שמא ימות חיישינן. דאע"ג דעכשיו בשעת אכילה לא מפקינן ליה מחזקתיה שמא (ימות) [מת], חיישינן שמא אח"כ יבא איסור בדבר שימות ובכי הא ודאי חיישינן

רבי עקיבא איגר

הר"ר מנחם מווינא דן לאסור לישא קטנה שאביה במדה"י דחיישינן שמא יקדש אביה כמו דחיישינן לשמא ימות ור"ת כתב דדוקא שמא ימות דיהי' האיסור למפרע שעה אחת מקודם, אבל בההיא דקטנה אמרי' בכל ביאה וביאה שיבא עליה דשמא קידש לא חיישינן דהא קדושין דאבי' אינו גורם איסור למפרע רק משעת קדושין בכל פעם אמרינן דקידש לא חיישינן עיין שם.

תוספות הרא"ש קידושין מה:

ולא דמי לההיא דפ' כל הגט דחיישי' לשמא ימות ואסורה לאכול בתרומה דהתם נאסרת מחיים שהגט חל שעה אחת קודם המיתה וכי חיישת שמא ימות לאלתר נמצא כל השעות אסורות וכן בבקיעת הנאד אם יבקע הנאד עבר למפרע, אבל הכא לא יעבור למפרע במה שתתקדש לבסוף וכיון דלא חיישי' שמא קדש לעולם היא עומדת בהיתר.

חולין דף י עמוד ב

מנא הא מלתא דאמור רבנן אוקי מילתא אחזקיה? אמר רבי שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן, אמר קרא: ויצא הכהן מן הבית אל פתח הבית והסגיר את הבית שבעת ימים, דלמא אדנפיק ואתא בצר ליה שיעורא! אלא לאו משום דאמרינן אוקי אחזקיה.

קידושין יג ב  

וקונה את עצמה בגט ובמיתת הבעל.

בשלמא גט דכתיב (דברים כ"ד, א') וכתב לה ספר כריתות אלא מיתת הבעל מנלן סברא הוא הוא אסרה והוא שרתה והא עריות דאסר להו ולא שרי להו.

נדרים כט עמוד א

א"ל רב המנונא: קדושה שבהן להיכן הלכה? ומה אילו אמר לאשה היום את אשתי ולמחר אי את אשתי, מי נפקא בלא גט? א"ל רבא: מי קא מדמית קדושת דמים לקדושת הגוף? קדושת דמים פקעה בכדי, קדושת הגוף לא פקעה בכדי.

תוספות גיטין דף לג עמוד א

ואפקעינהו רבנן לקידושין מיניה -  הקשה רבי' שמואל דהיכי מחייבינן לעולם מיתה אשת איש שזינתה והא התראת ספק היא דשמא ישלח לה גט ויבטלנו ועוד יכולין ממזרים ליטהר ואומר ר"ת...דאוקמינן אחזקתה שהיא עכשיו נשואה דאם לא כן נזיר שהיה שותה יין או מטמא למתים אמאי לוקה דאם אמרו לו אל תשתה אל תשתה חייב על כל אחת ואחת (נזיר מב.) והא התראת ספק היא שמא ישאל על נזירותו.