קידושי ביאה

קידושי ביאה

ט עמוד ב

ובביאה. מנא  לן – דף י עמ' א ביאה אירוסין עושה או נישואין עושה

תוס' ר"י הזקן

חידושי הרמב"ן ה"ג וכן גרס רש"י ז"ל אמר קרא בעולת בעל, ולא גרסינן והיא, אלא מכי ימצא איש שוכב עם אשה בעולת בעל קאמר, דאלו והיא בעולת בעל בבני נח כתיב ולא גמרינן מיניה לישראל, ולקמן נמי מוכח דמבעיא לן מאי עביד ליה ואילו והיא בעולת בעל דרשינן מיניה בעולת בעל יש להם נכנסה לחופה ולא נבעלה אין להם במסכת סנהדרין (נ"ז ב') ומפורש נמי בירושלמי דמכי ימצא איש שוכב עם אשה בעולת בעל קא גמרינן הכא ביאה.

מהרש"א בפרש"י בד"ה אמר קרא בעולת בעל

תוספות להלן דף יג עמוד ב ד"ה לכ"ע בעשה -

להלן כא ב ת"רוראית בשביה – כב א במלחמה

תוס' כא ב ד"ה אשת

תוס' כב א ד"ה שלא

להלן דף סח עמוד ב ואחר כן תבוא אליה ובעלתה וגו', מכלל, דמעיקרא לא תפסי בה קידושין.

ספרי דברים  כי תצא פיסקא ריד (יד) ושלחתה בגט כדברי רבי יונתן

חי' הרמב"ן יג ב ואחרים פירשו מדכתיב ודבק באשתו ודרשינן בסנהדרין (נ"ח א') ולא באשת חברו, וא"ת והא בבני נח כתיב ומחיים, איכא למימר נאמרה לבני נח ונשנית בסיני, ולזה ולזה נאמרה...ולדידי משמע דהאי עשה לאו דוקא אלא בא לומר לך שלא מצינו שהתירה תורה אשת איש לאחר מיתה.

גור אריה  דברים כא [ח] התיר הכתוב אפילו אשת איש. ואם תאמר, פשיטא, הרי אין אישות לגוי. ויראה לומר, דודאי צריך קרא לכתוב אשת איש, אף על גב דאין אישות לגוי, היינו כלפי ישראל שבא עליה שאינו חייב עליה משום אשת איש, כדאמרינן בפרק ד' מיתות (סנהדרין נב ע"ב), אבל בודאי היא חייבת, דאם בא עליה ישראל חייבת כמו בן נח דעלמא. ואם כן הוה אמינא, אף על גב דאין אישות לגוי, אסור ליקח אותה משום דידה, דיש לבני נח בעולת בעל. לכך הוצרך לאשמועינן דמותרת לו:

ב. אי נמי, דהוה אמינא דכיון דהיא בעולת בעל, דיש לה אישות בבעלה, אף על גב דלא מחייב עליה אם בא עליה, אבל להיות בה אישות - לא הוי בה אישות, כיון דאגידה באחר, קא משמע לן דיש לו אישות בה. דיפת תואר, אף על גב שהיא גויה, יש לו בה אישות, כדאיתא בספרי בפרשה זאת "ושלחתה לנפשה" (פסוק יד), מלמד שאם לא יחפוץ בה שמשלחה בגט.

ועוד אמרו בקדושין (ריש כב.) "ולקחת לך לאשה", 'לקוחין יש לך בה'. והוה אמינא כיון דאגידא באחר, לא יהיה לו לקוחין בה, קא משמע לן דיש לו בה לקוחין:

ומשמע לפי זה שיפת תואר הותרה לו אפילו קודם שעשאה כל המעשים, דאם לא כן, אחר שנתגיירה - גיורת גמורה היא, ולמה לא ישאנה. אבל מפירוש רש"י לא משמע הכי, דמסיק 'אבל אם נשאה וכו'', וזהו כשנתגיירה,

והקשו עוד בתוספות (שם), דאם אין מותר אלא אחר כל המעשים, אם כן גיורת היא,

ואני אומר, מנין לתוספות דבר זה, כי אני אומר כל זמן שהיא אצלו ולא קבלה מעצמה להתגייר, אינה גיורת גמורה. וכן הבנים אשר לו ממנה, אינם מתיחסים אחריו כלל, והם כמותה. סוף דבר, יפת תואר נקראת אף אחר כל המעשים, ואינה ישראלית כלל. והשתא אתי שפיר שנקרא 'בשר תמותת נבילה'.

רמב"ן קידושין דף כא עמוד ב בכמה דוכתי שאין אישות לנכרי, ואמרינן נמי בסנהדרין (פ"ב א') הבא על הנכרית חייב עליה משם נשג"ז אבל אישות לית להו, ואפי' למ"ד משום נשג"א מדרבנן שב"ד של חשמונאי גזרו, איכא למימר מפני שאינה מתגיירת לעולם יפה שלבה אחר בעלה שאינה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי ולעולם לא ישתכח שם ע"ז מפיה לגמרי, קמ"ל דאפי' הכי בשר תמותות שחוטות הן ומותרות,

אי נמי משום שגנאי הדבר ומכוער ביותר הוא לפיכך הוצרך הכתוב להתירה,

רמב"ם הלכות מלכים פרק ח הל' ה וכיצד דין ישראל ביפת תואר, אחרי שיבעלנה ביאה ראשונה והיא בגיותה אם קבלה עליה להכנס תחת כנפי השכינה מטבילה לשם גרות מיד, ואם לא קבלה תשב בביתו שלשים יום...ומגלגל עמה כדי שתקבל, אם קבלה ורצה בה, הרי זו מתגיירת וטובלת ככל הגרים. וצריכה להמתין שלשה חדשים, חדש של בכיה ושני חדשים אחריו, ונושאה בכתובה וקידושין, אם לא חפץ בה משלחה לנפשה.

רמב"ן דברים פרק כא פסוק יב והטעם בפרשה הזו, מפני שהיא מתגיירת בעל כרחה, ואין שואלין אותה אם תחפוץ לעזוב דתה ולהתיהד כאשר נעשה בגרים, אבל יאמר לה הבעל שתשמור תורת ישראל בעל כרחה ותעזוב יראתה...ויתכן שב"ד מטבילין אותה בעל כרחה כמו שעושים בעבדים, ומפני שאינה מתיהדת כמשפט, הרחיק אותה הכתוב כל הזמן הזה.

 (יג) ואחר כן תבוא אליה ובעלתה - אמרו בספרי (תצא יג), אין לך בה אלא מצות בעילה. נתכוונו לומר, שאין קדושי כסף ושטר תופסין בה, וגם הבעילה לא לשם קדושין, שדינה עדיין כעובדת כוכבים שאין קדושין תופסין בה, אלא שיתיר לו בעילתה. ומפני שאמר והיתה לך לאשה - יורה שהיא אשתו גמורה, ואם זנתה תחתיו תדון כאשת איש. וכך אמרו בגמרא במסכת קידושין (כב א), ולקחת לך לאשה, ליקוחין יש לך בה, כלומר אחר המעשים הללו. ובספרי (שם), והיתה לך לאשה, כענין שנאמר שארה כסותה ועונתה לא יגרע. א"כ היא אשתו לגמרי כי התורה הקנתה אותה לו:

 (יד) ושלחתה לנפשה...כיון שהכתוב אומר שישלחנה לנפשה ומזהיר שלא ימכרנה בכסף ולא יתעמר בה כשפחה, נלמוד שאינה צריכה ממנו גט, אבל הכתוב עשה אותה אשת איש בהיותה עמו וכאשר ישנא אותה ישלחנה כאנוסה.

ירושלמי קידושין פרק א הל' א ביאה מניין ר' אבהו בשם ר' יוחנן כתיב כי ימצא איש שוכב עם אשה בעולת בעל...עד כדון בישראל בגוים רבי אבהו בשם רבי אלעזר כתיב הנך מת על האשה אשר לקחת והיא בעולת בעל על הבעולות הן חייבין ואינן חייבין על הארוסות מילתיה דר' אלעזר אמרה והוא שנתכוון לקנותה מילתיה דשמואל אמרה אפילו לא נתכוון לקנותה דמר רבי יונה בשם שמואל זונה עומדת בחלון באו עליה שנים הראשון אינו נהרג והשני נהרג על ידיו וכי נתכוון הראשון לקנותה