• גודל פונט
  • גוונים וקונטרסט

אלמנת עיסה

ט"ו טבת תשע"ח
דף י"ד עמוד א'

 

 

אלמנת עיסה

יד א

רש"י ותוספות

שולחן ערוך אבן העזר הלכות פריה ורביה סימן ב סעיף ה

 משפחה שנתערב בה ספק חלל, כל אשה כשרה שנשאת לאחד מאותה משפחה ונתאלמנה, אסורה לכהן לכתחלה, ואם נשאת לא תצא, מפני שהם שתי ספקות, שמא זו אלמנת אותו חלל, שמא אינה אלמנתו; ואם נאמר שהוא אלמנתו, שמא אינו חלל.

הגה: וי"א דוקא האלמנה דהוה ליה חזקת כשרות, אבל בתה, אפילו נשאה, תצא. ויש מקילין ואומרים דאין חלוק בינה לבתה.

בית שמואל סימן ב סעיף ה

יד אבל בתה וכו'. כן מדייק הב"י מרמב"ם ותוס' אבל אין מוכרח...מיהו י"ל דתצא מטעם אחר משום דלא הוי ס"ס גמור דהא קי"ל ס"ס צריך להיות בגוף א' אבל ספק א' בגוף וא' בתערובות לא הוי ס"ס א"כ לא הוי ס"ס גמור. וכן הקש' מהר"ר הילמן נר"ו מק"ק פראג

אבני מילואים סימן ב

והגאון מוהר"ר הילמן הקשה דהא ה"ל ספק א' בגוף וספק א' בתערובת. וראיתי בס' בית מאיר שכתב:

הא מבואר בש"ך י"ד סי' ק"י סעיף ד' מדיני ס"ס דאם הי' בחצר תרנגולת ספק טריפה ותרנגולת כשרה ונמצא ביצה שרי מטעם ס"ס ספק א' אם הטילה הספק ואת"ל הטילה שמא כשירה ובנדון שלפנינו  באלמנה והבת, הא לא צריכין לדון על התערובת כי אם על האלמנה ובתה הבאים מכח התערובת ואין הבדל ביניהם לבין הביצה. והבת היינו הביצה ממש ובשעה אחת חלו השני ספיקות אם החלל בעל אותה ואת"ל בעל שמא כשר הוא והוי ב' ספיקות בענין אחד וגוף אחד כו'.

ולענ"ד נראה דאינו דומה הבת להך דביצה המבואר בש"ך, ומשום דהתם הביצה שנמצא ואינו ידוע איזו תרנגולת הטילה ולכך משוי ליה ספק ספיקא הבאין כאחת על הביצה, אבל אם הי' ידוע איזו תרנגולת הטילה זו הביצה ה"ל כמי שנחתך חתיכה אחת מתרנגולות אלו שנתערבו וידוע שזו החתיכה היא משל זו התרנגולת ודאי לא עדיף החתיכה מן התרנגולת עצמה וכמו כן זו הביצה שידוע שהיא מזאת ה"ל כתרנגולת עצמה. והכא באלמנה ובת ידוע שאלמנה זו היא אשת פ' והוא ספק חלל הרי הבת או האלמנה כמוהו, ואין ה"נ אם הי' ספק על הבת מי אבי' או על האלמנה מי בעלה ה"ל כהאי דביצה שמבואר בש"ך, אבל כאן שידוע הבת מי אביה וכמו כן האלמנה מי בעלה דכה"ג גבי ביצה נמי אסורה כמו התרנגולת ולא אמרו גבי ביצה שמותרת משום ס"ס אלא אם אינו ידוע איזה תרנגולת הטילה וזה ברור.

ערוך השולחן אבן העזר סימן ב

לא דמי לספק אחד בגוף וספק אחד בתערובות דהא י"א שם הטעם דלא מהני ספק בגוף וספק בתערובות מפני שמתחלה כשהיה הספק בהגוף ונאסרה בבירור שוב לא יועיל התערובות כבוודאי איסור משא"כ אם שני הספיקות באו כאחת הוי ככל ס"ס והכא הרי גם בבעלה באו שני הספיקות כאחת ... למה לנו להתחיל הספק בהבעל כיון שאין אנו דנין עליו וכמ"ש:

 

עבור לתוכן העמוד