"קיום וביטול תנאי באונס", ופתיחה למסכת כתובות

 להלן דף מקורות לשיעור:

קיום וביטול תנאי באונס

דף ב עמוד א, ועכשיו ששנינו שקדו - עמוד ב, אמר רבא: ולענין גיטין אינו כן...

שטמ"ק ב ב אבל הרא"ה ותלמידו דון קרשקש וידל ז"ל  כתבו

ואילו קאמר נמי אם באתי תהא מקודשת ונאנס ולא בא בזו דברי הכל אין אונס ואפילו בגיטין לכ"ע בין לקיים הגט בין לבטל הגט. ואף על גב דבביטול הגט לא שייך טעמא דצנועות ופרוצות אפילו הכי בהא דאמר אם באתי ונאנס ולא בא לדברי הכל אין אונס שכיון שנתבטל אף ע"פ שנתבטל מתוך אונס ליכא למימר דחשבינן ליה כאילו לא נתבטל דמכל מקום הרי לא נתקיים וראיה לדבר איצטלית דפרק מי שאחזו מעשה בצידן באחד שאמר לאשתו הרי זה גיטך על מנת שתתן לי איצטליתי ואבדה איצטליתו ואמרו חכמים דאינה נותנת לו את דמיה דאיצטלית דווקא קאמר, ואמאי, תיפוק ליה דאנוסה היא ולמ"ד דטוענין טענת אונס בגיטין הוה לן למימר התם דהרי הוא כאילו נתקיים התנאי

הר"ן על הרי"ף קידושין פרק ג

ולענין מקדש על תנאי ונאנס ולא קיים התנאי מצאתי שנחלקו בה בירושלמי בפרקין רבי אבהו בשם ר' יוחנן, סדר הסמפון כך הוא: אנא פלן בר פלן מקדש לך אנת פלונית ברת פלן על מנת ליתן לך מקמת פלן, כלומר ממון פלוני שנקרא יקום לפי שמעמיד אדם על רגליו, ואכנסיך ליום פלן דאי אתא יום פלן ולא כנסתיך לא יהוי לי עלך כלום. אירע לו אונס ר' יוחנן אמר אונסא כמאן דלא עבד רשב"ל אמר אונסא כמאן דעבד...ומשמע לי דבהא פליגי רשב"ל מדמה לה למגרש ומתנה אם לא באתי דכי פסקיה מברא שמיה מתיא אי לאו משום תקנתא שהתקינו שלא יהא אונס בגיטין כדאיתא בריש כתובות [דף ב ב] וה"נ אונסא כמאן דעבד. ור' יוחנן סבר דלא דמי, דהתם שאין הדבר תלוי אלא בו אינו גומר לגרש אלא אם יעבור על תנאי ברצון אבל באונס לא, אבל הכא שהאשה אינה מתקדשת אלא מדעתה הרי אינה מסכמת בקדושיו אא"כ יקיים תנאו אבל כל שלא נתקיים אף על פי שנאנס אינה מתרצה בקדושיו ומשמע דקי"ל כר' יוחנן.

קובץ שעורים כתובות אות ב

ג) [דף ב ע"ב] אבל בר"ן פ' האומר בקידושין הביא מירושלמי פלוגתא דר"י ור"ל, בקידשה ע"מ שיכנסנה ליום פלוני ונאנס ולא כנסה, דר"ל סבר אונסא כמאן דעבד, ופירש הר"ן טעמא דר"ל, דיליף מהא דיש אונס בגיטין וה"ה לקידושין, ור"י פליג דאין ללמוד קידושין מגיטין עיין שם, אבל בגיטין גם ר"י מודה דיש טענת אונס בביטול התנאי כמו בקיומו וזה שלא כדברי הרא"ה...וצ"ל דהרא"ה מפרש דבהא גופא פליגי ר"י ור"ל אם שייך טענת אונס בביטול, ולא כמ"ש הר"ן בטעמא דר"י דמחלק בין קידושין לגירושין, אלא החילוק הוא בין קיום התנאי לביטולו בין בקידושין בין בגירושין, ודברי הרא"ה הן אליבא דר"י דקיי"ל כוותיה.

ב) [דף ב ע"ב] והנה דינא דיש אונס, הוא, דקיום תנאי באונס לא חשיב קיום, דנחשב כאילו נתקיים מאליו ולא ע"י האדם וזה לא מהני, דבעינן שהאדם יקיים התנאי, ומעשה הנעשית באונס אינה נחשבת על האדם אלא כנעשית מאליה, ולכאורה מה בכך שלא קיים התנאי מ"מ גם ביטול לא הוי, דהא התנאי היה אם לא באתי ולא בא. וצ"ל דלקיום המעשה לא סגי במה שלא נתבטל התנאי, אלא צריך קיום התנאי לקיים המעשה, ובאונס דלא מיקרי קיום אין המעשה מתקיימת, ולפי"ז הדבר פשוט, דאם היה להיפוך שנתבטל התנאי באונס, כגון אם התנה אם באתי ונאנס ולא בא, אפילו נימא דביטול באונס לא הוי ביטול, אבל מ"מ הרי גם קיום לא היה ואינו גט, וכן הוא להדיא בשיטה בשם הרא"ה, וכן הוא בריטב"א - גיטין ל"א - בשם רבינו והוא הרא"ה.

אבני מילואים סימן לח

 [א] המקדש על תנאי. - כתב ב"ש (סק"א) ז"ל כתב הר"ן פ' האומר [קידושין [כה, א, מדפי הרי"ף] אם לא נתקיים התנאי מחמת אונס, הקידושין בטילין דקידושין הם מרצון שניהם ומי שמתנה לטובתו אינו מרוצה אא"כ נתקיים התנאי ומה איכפת לי' באונס  כו' [אונס רחמנא חייבי' לא אמרינן כיון שהיא לא נתרצית אלא בתנאי כך וכך]

והר"ן ס"פ כל הגט [טו, ב, מדפי הרי"ף] והמגיד פ"ט מהל' גירושין [ה"ח] כתבו בשם העיטור אם לא נתקיים התנאי בקידושין מחמת אונס הוי ספק קידושין עכ"ל.

אמנם נראה לענ"ד דהך דבעל העיטור אינו סותר למ"ש הר"ן פ' האומר והוא דהך דר"ן פ' האומר היינו דלא נתקיים התנאי מחמת האונס וכיון דהאשה היא שהתנתה לטובתה ולא נתרצית בקידושין אלא על תנאי כך וכך שיתקיים התנאי א"כ מה לה באונסו של זה דאונס רחמנא פטרי' אמרינן אבל אונס רחמנא חייבי' לא אמרינן,

אבל הך דבעל העיטור שהובא בר"ן שם פ' כל הגט היינו כהך דרפ"ק דכתובות [ב, ב] שהתנה בקידושין ואמר הרי זה קידושיך אם לא אבוא תוך שנים עשר חודש וכיוצא ואירעו אונס שלא הי' יכול לבא תוך י"ב חודש כגון שגדלו המים או שחלה דבגיטין כה"ג אין אונס משום צנועות ופרוצות ומספקא לי' לבעל העיטור אם דומי' קידושין לגיטין לענין זה ע"ש בר"ן ס"פ כל הגט ובהה"מ פ"ט מגירושין, ובהאי דרפ"ק דכתובות לא שייך אונס רחמנא חייבי' דהא אדרבה התנאי נתקיים שלא בא תוך י"ב חודש אלא שהי' בהכרח ובאונס מחמת שחלה או שגדלו המים וכה"ג בקידושין נסתפק אי נימא דין אונס בקידושין, והך דר"ן פרק האומר הוא להיפך דהיינו שלא נתקיים התנאי מחמת אונס ובזה הוא דכתב הר"ן אונס רחמנא חייבי' לא אמרינן כיון שהיא לא נתרצית אלא בתנאי כך וכך

וב"ש העתיק בשם הר"ן ס"פ כל הגט ובשם הרב המגיד שכתבו בשם העיטור אם לא נתקיים התנאי בקידושין מחמת אונס הוי ספק קידושין ע"ש. והמעיין בדברי הר"ן ובדברי הרב המגיד יראה דלא כתבו הך לישנא דלא נתקיים התנאי אלא דקאי שם אהך דאין אונס בגיטין ושם אדרבה התנאי נתקיים אלא שהי' ע"י אונס כגון שחלה או שגדלו המים ועיין בהרב המגיד פ"ט מגירושין (שם) ז"ל התנה עלי' שיהי' גט אם לא בא עד שלשים יום למדינה כו' בעיטור כתב איתשיל קמי ריש כלה יש אונס בקידושין או לא ולא איפשט עכ"ל.

והארכנו בזה יען ראיתי שהב"ש עירבן אהדדי הך דר"ן ר"פ האומר עם הך דר"פ כל הגט וכתבו בשינוי לשון וכמו שכתב אם לא נתקיים התנאי מחמת אונס ואינהו לא מיירו מזה וכמו שביארנו שבזה לא סתרי דברי הר"ן אהדדי מהך דס"פ כל הגט אהך דר"פ האומר.