ונתתי נגע צרעת- פרשת מצורע
(הרב יהושע שפירא)
מדוע ולשם מה מופיעה הצרעת בבית? נמנה כאן ארבע הסברות לתכלית הופעתה של הצרעת וננסה לבאר- כיצד הופכים הנגע והמחלה לבשורה ומתנה, וכיצד מובילה השבירה לבניין מחודש. . עריכה: יערה לויטס שיחה זו מוקדשת לרפואה מהירה ושלמה של מתתיהו יעקב בן גיטל רבקה

 

זֹאת תּוֹרַת הַצָּרָעַת

התורה מתארת את צרעת הבית במילים "כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם"[1]. על פסוק זה דורשים חז"ל, כפי שמביא רש"י: "בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם. לפי שהטמינו האמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר, וע"י הנגע נותץ הבית ומוצאן". דרשה זו מפתיעה, שהרי לכאורה נגע הוא דבר שלילי, ומה ראו חז"ל לדרוש בו סימן חיובי? נראה לומר שחז"ל מדקדקים בלשון הפסוק, שבו מופיעה פעמיים לשון נתינה. ראשית, ביחס לארץ ישראל- "אשר אני נותן לכם לאחוזה"- ארץ ישראל היא מתנה אלוקית שהקב"ה נותן לישראל. בנוסף, לשון מתנה מופיעה גם ביחס לנגע הצרעת- "ונתתי נגע צרעת בבית ארץ אחוזתכם".
מן הכפילות הזו דורשים חז"ל כיצד הופכת המחלה למתנה. כאשר יש נגע צרעת בבית, צריך לשוברו, ואז מתגלות המטמוניות הטמונות בקירות הבתים.

הסבר זה הוא אחד מן ההסברים הרבים שנתנו חז"ל לנגע הצרעת. ידוע ומפורסם, כי נגע הצרעת בא כעונש על חטא לשון הרע[2]. אולם חז"ל מונים כמה וכמה סיבות נוספות להופעת הצרעת, ומפרטים איזה עבירות וחטאים גוררים אחריהם עונש מעין זה. במסכת ערכין מופיעות שבע סיבות לבוא הנגעים[3], ובמדרשים ישנן סיבות נוספות לכך[4].

בנוסף לכל זאת, מצויים בדברי חז"ל אף ארבע סיבות השייכות לתכליתה של הצרעת. לא בשל מה בעבר באה הצרעת, אלא בשביל איזו סיבה בעתיד מופיעים הנגעים בביתו של האדם, ואיזו תכלית מתהווה מהם.

תכלית אחת המובאת במדרש, נוגעת לאחת העבירות שבגללן מופיעה הצרעת בבית - צרות עין. לפי דרשת חז"ל, כאשר אדם מחביא את כליו בביתו ומסרב בצרות עינו להשאיל לחברו קרדום או כברה, באה צרעת על ביתו. אז צריך אותו אדם לפנות את כל הכלים שבביתו, וכך מתגלה קלונו ברבים, שבניגוד להצהרותיו יש לו קרדום וכברה. מעתה הוא כבר לא יכול לומר שאין לו, אלא יהיה מחויב להשאילם. אם כן, הצרעת באה על האדם בשל עוון צרות העין, אולם היא באה אף בשביל התכלית של העתיד. בשביל שאותו אדם יוציא את כל כליו, יתגלה רכושו, ומעתה הוא יצטרך לתקן את מעשיו, ולהשאיל את כליו.

התכלית השנייה לצרעת, לפי דברי חז"ל, שהצרעת באה על מנת להמית את האדם. כשאדם חוטא, הקב"ה רוצה לגעת בעצמו ובגופו, עד כדי להמית אותו. מצורע חשוב כמת[5], ומן הסתם, אף היו שמתו ממחלה זו, כמו שהתורה אומרת בפירוש "אל נא תהי כמת" כשמרים הייתה מצורעת[6]. אלא, שהקב"ה לא רוצה לגעת ישירות באדם, לכן הוא רומז לו בתחילה לשוב בתשובה באמצעות הצרעת המופיעה בקירות ביתו. אם לא מספיק הנגע בבית, מופיע הנגע על לבושו, ואם לא די בכך, מופיעה הצרעת על עורו ממש[7]. אם כן, התכלית של צרעת הבית היא לעורר את האדם לתשובה כדי שהנגע לא יגע בבשרו.

התכלית השלישית לצרעת הבית המופיעה בדברי חז"ל, היא התכלית שהזכרנו בדברינו לעיל. לפי תכלית זו, הצרעת באה על מנת שבעת תהליך טהרת הבית, יתגלה אוצר המטמוניות שהחביאו האמוריים בקירות הבתים.

 

וְטִהַר הַכֹּהֵן אֶת הַבַּיִת

התכלית הרביעית להופעת צרעת הבית מופיעה בדברי הזוהר הקדוש לפרשת תזריע[8]. הזוהר מזכיר את הטעם השלישי שהבאנו לעיל, שנגע הצרעת ניתן כמתנה בשביל המטמוניות, אך דוחה סיבה זו. לדברי הזוהר הקדוש, אם זו הייתה הסיבה להופעת הצרעת, לאחר שמגלים את המטמוניות, היה ניתן להחזיר את העפר ואת האבנים למקומם, אך מדוע יש לסלקם ולהביא אבנים אחרות?

מן העובדה שהתורה מצווה להשליך את האבנים ואת העפר מחוץ לעיר אל מקום טמא, ומן העובדה שבשביל לבנות את הבית צריך לקחת אבנים אחרות, לומד הזוהר, כי גילוי המטמוניות שבקירות הבית אינן הסיבה להופעת הצרעת. לפי דברי הזוהר הקדוש, הסיבה להופעת הצרעת נקשרת לתהליך טהרת הבית, המחייב את הריסתו. תהליך זה מטהר את הבית הן מן הצרעת, ובעיקר- מן הטומאה של האמוריים אשר דבקה בו. לדברי הזוהר, בכל פעם שאדם בונה בית, הוא צריך להגיד בפיו שהוא בונה אותו לכבודו יתברך שמו, ואז שורה השכינה על הבית ועל מעשי ידיו, כפי שהיה אף במעשה בניית המקדש והמשכן. לעומת זאת, גם כשהיו אמוריים בונים את בתיהם, היו בונים אותם "לשמה", לשם עבודה זרה, ואז הייתה שורה רוח טומאה על הבית. כאשר הגיעו בני ישראל לארץ, וישבו בבתים הללו, הביא הקב"ה נגעים על הבית, כדי שתסתלק רוח הטומאה מן הבית. אז חילצו את האבנים והעפר, השליכו אותם אל מחוץ לעיר, ובנו מחדש את הבתים בטהרה ולשם ה'. זוהי התכלית של צרעת הבית לפי דברי הזוהר הקדוש.

עוד מוסיף הזוהר ואומר, שכאשר אדם צריך להרוס את ביתו ומקום מגוריו נופלת רוחו, ויש לו הפסד מכך, לכן הקדים הקב"ה תרופה למכה והטמין אוצרות כסף וזהב בתוך הבית, כדי שלא יהיה לבני ישראל הפסד כשיצטרכו לבנות את הבית החדש[9].

אם כן, מצינו ארבע הסברות בדברי רבותינו לתכלית הופעת נגע הצרעת בבית. הראשונה- כדי להראות את עושרו של הקמצן צר העין שלא יוכל להסתיר את רכושו. השנייה- כדי לעורר את האדם לתשובה. השלישית- כדי למצוא את המטמוניות שהטמינו האמוריים. והרביעית- כדי לסלק רוח הטומאה והעבודה זרה ששרתה בבית, ולבנות את הבית לשם שמים.

כנודע, שבדברי אגדה ובעניינים הפנימיים בתורה איננו דוחים הא מפני הא, אלא כולהו אית בהו - כולם אמת. בהתבוננות עמוקה אף נראה, כי יש כאן ארבע מדרגות, זו על גבי זו, כפי שנפרט בהמשך הדברים.

 

גְּאֻלָה וּתְּשוּבָה

בדברי רש"י שהבאנו לעיל נאמר, "בשורה היא להם שנגעים באים עליהם", ויש להקשות. הרי לכאורה אם הקב"ה רצה לתת לנו את המטמוניות של האמוריים, היה יכול לעשות זאת בדרך נעימה של ברכה ושפע, ולא באמצעות נגע הצרעת השפל והנורא. למשל, היה אפשר שהאמוריים היו כונסים את כל ממונם במחבוא, ובדרך נס, או באמצעות שפע של גשמים, היו נחשפים ומתגלים כל המטמוניות הללו. הרי לא קצרה ידו של הקב"ה מניסים, ומדוע נתן לנו הקב"ה את המטמוניות הללו דווקא באמצעות נגע הצרעת?

על מנת להבין עומק עניין זה, נקדים ונעסוק בשאלת היחס שבין גאולה לתשובה. כידוע, נחלקו רבותינו בשאלה האם גאולה תלויה בתשובה או איננה תלויה בתשובה[10]. ר' יהושע סובר שגאולה איננה תלויה בתשובה, ואילו לפי דעת ר' אליעזר גאולה תלויה בתשובה. אולם, גם לפי דעת ר' אליעזר, לא ייתכן שלא תהיה גאולה לעולם מפני שישראל לא יחזרו בתשובה. לכולי עלמא ישנה "עת לחננה כי בא מועד". כיון שהקב"ה פועל גאולה בין כה וכה, מהי המחלוקת? אלא- כל המחלוקת היא כאשר מגיעה עת הגאולה, האם הקב"ה יביא את הגאולה בלי תלות בתשובה, כדעת ר' יהושע, או הקב"ה יצור מציאות שתביא לתשובה, כדעת ר' אליעזר- "מעמיד עליהם מלך קשה כהמן, ומיד הן עושין תשובה ונגאלין".

בכל זאת יש לשאול על דעת ר' יהושע- האם אפשר להעלות על הדעת גאולה בלי תשובה? מה פירוש גאולה בלי תשובה ואיזה טעם יש בכך? כל עומק הגאולה היא התשובה ותיקון המציאות, לא רק בפן הגשמי כמובן, אלא בעיקר בדעת אלוקים וקשר הדבקות שבין לישראל לאביהם שבשמים, כדברי הנביא- "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים"[11]. כל רצוננו שהקב"ה ישיב שכינתו לציון, שייך בעיקרו לרצוננו בהתעוררות הלב לאהבתו ויראתו, וממילא לדבקות בו. זהו העונג שאין עונג למעלה ממנו, לו אנו מייחלים.

מהו אם כן, תורף המחלוקת שבין ר' יהושע ור' אליעזר? מחלוקת מעין זו, מופיעה בדרשת חז"ל כמחלוקת שבין קודשא בריך הוא וכנסת ישראל[12]. על הפסוק באיכה "הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה"[13], דורשים חז"ל כי כנסת ישראל אומרת לקב"ה שישיב אותה ואז היא תשוב, ואילו הקב"ה אומר לה "שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם"[14]. רבי אליעזר סובר שהלכה כדעת הקב"ה, שקודם אנחנו נשוב ואז הוא ישוב אלינו. לעומת זאת, רבי יהושע סובר שהלכה ככנסת ישראל, שקודם הוא ישוב אלינו ואז אנחנו נשוב אליו[15].

המחלוקת בין כנסת ישראל לקב"ה מעלה את השאלה מי קודם - האם אנחנו עוברים את התהליך ומתקרבים לה', או שהקב"ה גואל אותנו ונותן לנו שפע טוב, ומתוך כך ממילא אנחנו מתקרבים אליו יתברך. אם נחדד מחלוקת זו, הרי היא נוגעת בשאלה כיצד יש לשוב בתשובה - מיראה או מאהבה. האם כרבי יהושע- הצד האלוקי קודם, ומתוך שיש קירבה שלו אלינו, ממילא אנחנו מתעוררים באהבה. או כרבי אליעזר- הצד האנושי צריך להיות קודם, ואם לא נחזור בתשובה מעצמינו, הקב"ה יכה בנו עד שנחזור.

 

שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם - הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה

אם נשוב להתבונן בארבע הסיבות של נגע צרעת הבית שהבאנו לעיל, נראה כי הן נחלקות לשתיים - שתיים תחתונות כנגד האדם, ושתיים עליונות כנגד הקב"ה. שתי הסיבות הראשונות עוסקות בעבירות שבין אדם לחברו, ועניינן, שהאדם יחזור בתשובה. לפי הסיבה הראשונה הצרעת מהווה תיקון לתכונת הקמצנות המתגלה באדם ביחס לשיתוף חפציו עם חברו. באמצעות הצרעת כל רצונו של האדם להיות בעל הבית ולשמור לעצמו את רכושו נפרץ, וכעת, הוא אינו יכול להמשיך לנהוג בצרות העין כלפי חברו.

הסיבה השנייה מתייחסת ללשון הרע שדיבר האדם על חברו, ובכך פגם הן בחבריו והן בעצמו, שהרי לשון הרע הורג שלושה[16]. פגם זה עלול להתגלות כמוות בפועל, ולכן באה הצרעת כדי לעורר את האדם לתשובה. באמת היה ראוי לגעת בבשרו, אך הקב"ה מכה בתחילה רק את הבית כדי לעורר את האדם, לפני שהפגיעה תהיה קרובה יותר אליו- בבגדיו או בגופו.

לפי הסיבה השנייה נגע הצרעת מגלה פחיתות גדולה יותר באדם. לפי דרגה זו מתגלה כי האדם מקולקל כל כך עד שראוי לקחת את נפשו, "מצורע חשוב כמת". לפי הסבר זה, הצרעת נוגעת בחיים של האדם עצמו, ורומזת לו שעליו לנהל את חייו כראוי. אמנם לפי דרגה זו אין בכוחה של הצרעת לתקן את כל קלקולו של האדם, אלא כל תפקידה לעורר את האדם שלא יאבד את עצמיותו, ויפעל לתיקון מידותיו.

בניגוד לשתי הסיבות התחתונות, שתי הסיבות העליונות לא נועדו לשם התעוררות של האדם ושינוי בגברא, אלא כל עניינן ליצור שינוי בחפצא- לתקן את הבית ולטהרו. לפי הסיבות הללו הבית הוא שצריך תיקון, ולא האדם. לפי הסיבה הראשונה- הצרעת באה על מנת למצוא את המטמוניות שבקירות הבית, ולפי הסיבה השנייה- הצרעת באה על מנת לטהר את הבית מטומאת עבודה זרה שבו[17].

רביעייה זו, הנחלקת לשתיים, תואמת להפליא למחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע שהזכרנו לעיל, דבר דבור על אופניו. שתי הסיבות הראשונות המעוררות לתשובה ועוסקות בתיקון עבירות שבין אדם לחברו, הן בבחינת דעת ר' אליעזר- "מעמיד עליהם מלך קשה כהמן ועושים תשובה". לפי דעת ר' אליעזר שגאולה תלויה בתשובה, מוסבר, כי ראשית לכל התיקון צריך להיעשות על ידינו, אם ברצון ואם בכפייה. לפי הסיבות הללו, נגע הצרעת משמש כמאיץ ומזרז לשינוי, ומופיע על מנת שהאדם יתעורר ממצבו לשוב בתשובה.

שתי הסיבות האחרונות לעומת זאת, עוסקות ביחס של הקב"ה אלינו, הנותן שפע גשמי ושפע של קדושה, ללא קשר למעשינו. הסיבות הללו מתאימות לדעת ר' יהושע, שהגאולה אינה תלויה בתשובה. לפי עמדה זו, תיקון המציאות הוא שגורם לתשובה אל ה' יתברך. המציאות עצמה צריכה להיות מתוקנת, ומתוך כך נזדכך גם אנחנו.

 

שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים

מהתבוננות במציאות של הגאולה המתרחשת בימינו נראה, כי דעת ר' אליעזר ודעת ר' יהושע מתקיימים בנו יחד. מחד, ישנו תהליך של גאולה שאינה תלויה בתשובה, שהשיבה לארץ נעשתה דווקא על ידי הרחוקים מתורה ומצוות, ולא על ידי בעלי תשובה. מאידך, ישנו תהליך של גאולה התלויה בתשובה, אשר בו כל תהליך השיבה לארץ התרחש מתוך מציאות שהקב"ה העמיד מלך קשה כהמן. השואה האיומה באירופה הייתה טלטלה איומה, אשר הובילה להקמת מדינת ישראל[18].

אולם יש להבחין בין הדעות השונות. התיקון בדורנו הנעשה באמצעות "מלך קשה כהמן", כמו לדעת ר' אליעזר הגורס שגאולה תלויה בתשובה, גורם לתיקון ולתשובה שבין אדם לחברו, ולא כלפיו יתברך. השואה האיומה באירופה וכל הצרות וה'המנים' המופיעים עלינו עד עצם היום הזה, מטרתם להביא אותנו לתשובה שבין אדם לחברו, על מנת שנוכל לתקן את המציאות באחדות ובשיתוף פעולה. לעומת זאת, תיקון הדבקות בה' יתברך נעשה כמו לדעת ר' יהושע, ללא קשר למעשינו, והקב"ה מחזיר אותנו לארץ למרות שאנחנו רחוקים.

המשותף לשתי העבירות שבין אדם לחברו, שבשתיהן האדם פועל בשביל עצמו. האדם לא רוצה להשאיל לחברו קרדום וכברה- כלים שאיתם מתקנים את המציאות- אלא להשאיר אותם לעצמו. כמו גם לשון הרע, שהינה עבירה באמצעותה מרחיק האדם את עצמו מחבריו, וחי לעצמו.

גם בבנין האומה בימינו מתגלים שתי החסרונות הללו. החיסרון הראשון בא לידי ביטוי בכך שיש כאלה שלא נרתמים לפעול יחד[19]. כל אחד מסתפק בד' אמות שלו ולא מעוניין להיות שותף בתיקון העולם ובבניין המשותף של הארץ. החיסרון השני בא לידי ביטוי בעין הרע ולשון הרע על הזולת המתגלים מתוך המחלוקות העצומות בין המגזרים. כאמור, שתי החסרונות הללו הם חסרונות ביחס שבין אדם לחברו, ולשם תיקונם מעמיד עלינו הקב"ה מלך קשה כהמן, כדעת ר' אליעזר, על מנת שנתאחד וניבנה בעצמינו.

לכאורה אפשר היה להעלות על הדעת, שאמנם כל אחד דואג לעצמו ויש לו עין הרע על זולתו, ובכל זאת הקב"ה מביא אותנו לארץ בנחת ובשמחה וגואל אותנו. אלא, שלא כך המציאות. הקב"ה יוצר מציאות של נגעים - מלך קשה כהמן, אנטישמיות וצרות הדוחקים בנו, על מנת שנתקן את עצמנו, נהיה מאוחדים, ונוכל להילחם על עצם קיומנו. עיקרם של שתי המדרגות התחתונות הוא, שיש בהם תיקון לקלקול שנאת חינם שבין אדם לחברו שהביאו לחורבן הבית השני.

 

אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם

לעומת תהליך התיקון שבין אדם לחברו, תהליך התיקון שבין אדם למקום אינו תהליך הנעשה בכפייה או אילוץ מצד הקב"ה. ה' יתברך בעצמו הוא שמתקרב אלינו ונותן לנו שפע בגשמיות - ארץ ישראל נותנת פירותיה בעין יפה. גילוי המטמוניות אכן מצריך איזה מימד של מאמץ מצידנו, שהרי על מנת לגלות את השפע העצום של האוצרות שהטמינו לנו האמוריים עלינו לשבור את קירות בתינו. אך על אף שכרוך בכך מאמץ, ואף שלכאורה יש בכך הפסד, בסופו של דבר מתגלה כי זהו רק זעזוע זמני שעתיד להצמיח שפע ברכה.

בנוסף לכל זאת, המדרגה העליונה הצומחת מנגע הצרעת היא מדרגה של קדושה והשראת שכינה. באמצעות הצרעת הקב"ה משבר את הבתים של הטומאה, על מנת שאנו בעצמנו נבנה בקדושה. גם לפי השיטה שגאולה אינה תלויה בתשובה, כל מה שהקב"ה מביא את הגאולה, זה לשם כך שמתוך כל זאת תצמח התשובה מצידנו. אמנם אין כאן יד קשה, "מעמיד עליהם מלך קשה כהמן", אך יש כאן שבירה המובילה לבניין שיבוא מצידנו. כך מלמד הזוהר הקדוש, שכאשר אנו רואים את הנגעים בקירות הבית, עלינו לסלק את האבנים והעפר המלאים בטומאה, ועם השפע העצום של הגשמיות המתגלה בהם, עלינו לבנות בניינים חדשים ששם שמים ייקרא עליהם, והשכינה תשרה בהם. זהו תפקידנו בעת כזו, ובכך נהיה שותפים לקב"ה בגאולתנו.

הפירוק והשבירה למען בנין מחודש הם עיקר התכלית של הופעת הצרעת, ועיקר העיקרים לכל המשברים והנגעים הפוקדים גם אותנו. כאשר הקב"ה מפרק לנו את כל המסגרות, מנתץ כל שפע כלכלי, ומשבר כל חוזק חומרי המגן עלינו כקירות בתינו, מתגלים אוצרות עצומים של רוחניות, שעל ידם ניתן לבנות מחדש בניין של קדושה. בתהליך שבירה זה אנו מגלים שהשפע הגשמי אינו מספיק לנו, מפני שהוא מיוסד על רוח טומאה, ובעצם אנו רוצים משהו אחר, עליון וקדוש יותר. רק כאשר יוחלפו הבניינים המיוסדים על שפע גשמי לבניינים המיוסדים על אוצרות של קדושה, אז תתרחש הגאולה השלימה.

תנועת התשובה צומחת ועולה דווקא מתוך המשבר והפירוק של השפע הכלכלי. השפע הגשמי אמנם נותן לנו הרחבת הדעת בשביל שנוכל להתעסק בעניינים הרוחניים, אך בניין של קדושה ייבנה על ידינו דווקא על ידי פירוק של התפיסות הקודמות. פירוק זה הוא בבחינת נגע הצרעת, המופיע, כדברי הזוהר הקדוש, על מנת להסיר את כל הסיגים של הטומאה הגויית שעוד מלווים אותנו, ולבנות תחתם בניינים חדשים לשם שמיים, שהשכינה שורה בהם. שנזכה במהרה בימינו.

 


[1] ויקרא יד, לד.

[2] ערכין טו: אמר ריש לקיש: מאי דכתיב "זאת תהיה תורת המצורע"? זו תהיה תורתו של מוציא שם רע".

[3] ערכין טז. "א"ר שמואל בר נחמני א"ר יוחנן על שבעה דברים נגעים באין על לשון הרע ועל שפיכות דמים ועל שבועת שוא ועל גילוי עריות ועל גסות הרוח ועל הגזל ועל צרות העין".

[4] מדרש תנחומא, מצורע פרק יד, סימן ד מביא אחת עשרה סיבות, מדרש ויקרא רבה יז, ג, מביא עשר סיבות לצרעת.

[5] נדרים סד:

[6] במדבר יב, יב.

[7] ויקרא רבה יז, ד.

[8] זוהר ג, תזריע, דף נ ע"א.

[9] הזוהר הקדוש, שם, דף נ' ע"ב, דורש את הפסוק "ובתים טובים תבנה וישבת" (דברים ח, יב), משמע, הבתים שאתה בונה טובים, אך הבתים של האמוריים לא טובים. אולם מן הפסוק "ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת" (דברים ו, יא), משתמע, שהבתים כן טובים, אלא- בתי האמוריים מלאים אוצרות בכדי שנוכל לבנות את בתינו מחדש מבלי להפסיד.

[10] מחלוקת זו מופיעה בבלי סנהדרין צז: ובירושלמי תענית פרק א הלכה א. לפי גרסת הבבלי "מלך קשה כהמן" בא לדעת ר' יהושע, ואילו לגרסת הירושלמי, לפיו נבאר כאן את דברינו, מלך קשה כהמן בא לדעת ר' אליעזר. (ירושלמי תענית א, א:) "...רבי ליעזר אומר: אם אין ישראל עושין תשובה אין נגאלין לעולם, שנאמר: "בשובה ונחת תושעון". אמר לו רבי יהושע: וכי אם יעמדו ישראל ולא יעשו תשובה אינן נגאלין לעולם? אמר לו ר' אליעזר: הקב"ה מעמיד עליהן מלך קשה כהמן ומיד הן עושין תשובה והן נגאלין, מה טעם, "ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע".

[11] ישעיהו יא, ט.

[12] איכה רבה פרשה ה, כא.

[13] איכה ה, כא.

[14] מלאכי ג, ז.

[15] בהמשך המדרש נאמר כי באמת הלכה ככנסת ישראל, כמו שבפשט הגמרא הלכה כרבי יהושע (סנהדרין צז:), 'שתק רבי אליעזר', לרבי יהושע, ששתיקה כהודאה.

[16] מדרש תנחומא ויקרא יד, ב.

[17] ארבע הסיבות הללו אף נרמזות באותיות שם הוי"ה. שתי הסיבות התחתונות מקבילות לשתי אותיות אחרונות בשם הוי"ה, הרומזות למה שמוטל עלינו לעשות, בבחינת "והנגלות לנו ולבנינו"[17]. לפי הסיבה הראשונה, בדרגה הנמוכה ביותר, כאשר רכוש האדם נראה לעין כל, מתגלה קלונו ופחיתותו של האדם, שבעצם אין לו משל עצמו כלום, בבחינת מלכות, ה"א תתאה שבשם. הסיבה השנייה היא בבחינת וא"ו שבשם, מפני שלפיה הצרעת באה על מנת לתקן את מידותיו של האדם ולהופכו לדמות אחראית המתווה את מסלול חייו.

שתי הסיבות האחרונות מקבילות לשתי אותיות ראשונות בשם הוי"ה, הרומזות למעשיו של הקב"ה. ראשית לכל, במטמוניות המתגלות בקירות הבתים עקב הצרעת בא לידי ביטוי השפע הגשמי שנותן לנו הקב"ה, כנגד ה"א עילאה שבשם, וכנגד העולם הזה. הסיבה האחרונה מגלה מדרגה עליונה יותר, שלא רק שהוא נותן לנו שפע גשמי, אלא שהוא נותן לנו קדושה והשראת השכינה, כנגד יו"ד שבשם, וכנגד עולם הבא בעצמו.

[18] ראה שיחות הרצי"ה על השואה- על אף שאין לנו את היכולת להבין את דרכי ה' ואת מה שהוא מגלגל בעולם, בכל זאת איננו יכולים להתעלם מדברים מפורשים, כמו למשל, שמדינת ישראל קמה שלוש שנים לאחר השואה האיומה.

[19] ראה הקדמה ל"אם הבנים שמחה".


גרסת הדפסה
 



     
 
 
ישיבת ההסדר רמת גן, רחוב אצ"ל 39 רמת גן טלפון 03-6748424 hesderrg@neto.net.il
 
כיפה, יהדות, פרשת השבוע, שאל הרב